New Stage - Go To Main Page

דניאל בר
/
שירו של קופידון 3<

כולם מדברים על קופידון, משרה האהבה האולטימטיבי.
אך אתם לא יודעים כל מה שקורה שם למעלה. יש למעלה אל נוסף; שמו
נודיפוק.
הוא עושה הכל הפוך ממה שקופידון; לו שביט בצבע אדום-ארגמן עז,
שאותו הוא שולח אל זוגות אוהבים ואלה מתחילים במריבה; אז מתגנב
אל שפתיו חיוך ניצחון גדול.
עכשיו יש לכם הסבר כיצד זוגות רבים על דברים שטותיים כל כך.
לנודיפוק גלימה אפורה ארוכה, מבט זדוני, ולו כוחות עצומים. אין
שנאה גדולה כמו שנאתו של נודיפוק לקופידון. ושלא תחשבו שזה קל
להתחרות כך מול קופידון. עליו לצאת בשעות הקטנות של הלילה
לציד, בזמן שיריבו קופידון, שעובד בשעות היום, ישן את שנת
היופי שלו. לא פעם ניסה נודיפוק לחבל בפעולתו של קופידון: תפס
את חציו וכופף אותם, הפתיע את קופידון מאחור וגרם לו לפספס את
קליעתו, ואף גנב את חציו.
אך קופידון מגיב בסבלנות, ומתעופף לו חזרה אל השמיים, ועל פניו
הבעה של רחמים וחמלה כלפי יריבו המיואש. אתם בטח תוהים כיצד זה
ששמו של קופידון התפרסם ברבים ואילו נודיפוק נשאר בגדר השערה
לא מבוססת; זאת תודות לכוחותיו המסתוריים של נודיפוק. בשרביטו,
אותו הוא מכוון אל האוהבים, סם. סם מיוחד במינו, שלאף אחד מן
השדים והאלים אין כמותו; סם מעורר חמה, ובו סם שכחה. הזוגות
האוהבים לא יודעים מה פגע בהם. הם נסחפים לתוך כעסם, ולא
יודעים איך בדיוק הם התחילו את הריב.
זאת, בניגוד לקופידון, שחציו מהולים בסם אהבה, אושר, וריחוף.
האנשים שנפגעים מידיו של קופידון יודעים זאת; הם מרגישים אושר
עילאי ובו בזמן יודעים למי להודות. למי אם לא לקופידון, אל
האהבה. אז רואים אותו המאוהבים, מתעופף לו אי שם ברקיע, כדי
למצוא שידוך נוסף. ואז מנופף הוא בזרועותיו לשלום, קורץ קריצה
קטנה של חיבה, ונעלם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/1/02 14:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל בר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה