היה היה איש עשיר ולא מאושר שבין תלאות עסקיו חיפש אהבה. עשיר
רציני, עם חליפה וגם משרד שתמיד נהג לנסוע באותה דרך אליו. יום
אחד ביקש העשיר מנהגו לבחור דרך אחרת; "מעניינת, מלאה
בהזדמנויות", כך קרא העשיר לדרכו החדשה. הנהג המופתע בחר בדרך
שהייתה האהובה עליו בציעורותו אך לא ביקר בה שנים רבות. ובדרך,
היית מזרקה, מזרקת משאלות, "האגדה אומרת שכל מי שמטיל לשם מטבע
מקבל את משאלתו" כך סיפר הנהג לעשיר. העשיר ציווה על הנהג
לעצור מיד, הטיל העשיר מטבע שחוק למזרקה וביקש בלבו: "תביאי לי
אהבה מזרקה, אישה, אחת ויחידה, תביאי לי אהבה, מזרקה!".
"נו?" שאל העשיר את הנהג "מה עכשיו?". צחקק הנהג ואמר: "עם כל
העושר שלך מטבע אחד בשביל משאלת לבך? אה אה". התרגז העשיר ולקח
מאות אחדות ולאחר ביקור בבנק, הטיל העשיר מאות מטבעות אל תוך
המזרקה. "נו? מה עם המשאלה שלי?" שאל העשיר את הנהג. "כנראה
שכמה מאות לא מספיקות למזרקה, משאלתך גדולה מדי". אמר הנהג
וצחק לעצמו. העשיר תפס את ראשו וצעק: "אתה משקר!". "ככה
אומרים,שזורקים מטבע ומקבלים משאלה, לא המצאתי את זה" אמר הנהג
בבהלה.
"אתה משקר , ואני הוכיח זאת!" אמר העשיר, הוציא את כל
חסכונותיו וזרק אותם אל המזרקה... ושקט...
"משוגע" מלמל לעצמו הנהג. האיש לפתע אחז בחולצתו של הנהג וצעק:
"אתה רימית אותי!". "לא, לא" אמר הנהג "פשוט תחכה ותראה, מספר
המטבעות ששמת אמור להספיק", כך הצליח הנהג להימלט מבין ידי
האיש המרוגז.
האיש בילה את הלילה לצד המזרקה, חבוי בין חתיכות קרטון כמו גור
חתולים המתכרבל בין אחיו.
אך לא ידע מנוח... בחצות הלילה קם האיש ואמר למזרקה, כאילו
והיית אנושית: "למה רימית אותי?גזלת ממני את כל רכושי וכבודי
ואילו את משאלתי היחידה לא הגשמת". לפתע שמע האיש לחישה;
"המשאלה שלך, רק קח אותה...", "מה?! מי זה?!" שאל האיש בבהלה.
ברח והתכרבל בעצמו בפינת רחוב, שם נרדם לתוך חלומותיו בין
דמעות על משאלה שלא התגשמה. ובבוקר, אישה, שנוהגת לעבור ברחוב
מדי יום בדרך לעבודתה, הבחינה באיש, הכניסה את אצבעותיה הדקות
לארנקה ונתנה לו מספר מטבעות. האיש המבולבל והמתוסכל הטיל את
המטבעות אל המזרקה, ורק אותה לחישה חזרה;
"המשאלה שלך, רק קח אותה".
וכך לאחר שאיבד את כל רכושו למזרקה לא נשאר לו מה לעשות חוץ
מלחכות לאותה אישה שתיתן לו מספר מטבעות בכדי שיוכל להטיל אותם
אל המזרקה יום אחרי יום, ועוד יום אחריו, לשמוע את אותה
הלחישה; "המשאלה שלך, רק קח אותה". ואז, לאחר לחישה, הוארו
פניו של האיש, האישה, המשאלה, מחכה שם עם עוד מטבע. חייך האיש
אליה והיא אליו, לקח אותה, לאהבה, לאישה אחת ויחידה, אהבה.