שירה דונהיו / סרן גופר ונערתו |
הזמן קפא בתדהמה
היכן ששנים יושבים לבטח
באמצע המלחמה
מביטים אחד לשני בעיניים,
לא אומרים מילה ואומרים הכל
שכן דבר לא יפריד בין השניים
לא הכאב ולא השכול
סרן גופר ונערתו,
יהיו תמיד ביחד
מסביבם השנאה והפחד
ומדוע אינה שומעת שתיקתו?
אף המוות לא הפרידם
שם שכובים ביחד לעולם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|