[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יעל ביסי
/
דברים זמניים 2

השעה היא בערך חמש וחצי בערב, זמן מקומי, ואני נמצאת בשדה
התעופה של שיקאגו - או'הר. מאחורי, טיסה מתל אביב למדריד
וממדריד לשיקאגו, ולפני טיסה לסן פרנסיסקו, ה"בית השני" שלי.
העלייה למטוס החלה, ואני מביטה מהחלון. מולי שקיעה - לא יוצאת
מהכלל, אבל בהחלט יפה. אני מעמיסה על עצמי את התיקים, מביטה
בשקיעה עוד פעם אחת, ועולה למטוס.

השעה היא רבע לשש בערב, זמן מקומי, ואני נמצאת במושב שלי, ליד
החלון. מעמיסים כל מיני דברים על המטוס, והשקיעה הזאת, שנראית
עכשיו יותר דרמטית, עדיין שם. היא תעלם בקרוב, אני בטוחה.

אנחנו ממריאים, ואני נפרדת מהשקיעה, ומתחילה לדמיין איך אסבול
בטיסה, איך לא אצליח להרדם ואיך אני שונאת את "איבריה" כי הם
לא מרשים להדליק דיסקמנים בטיסות.
אנחנו טסים כבר בערך חצי שעה, והשקיעה עוד לא נעלמה. כאילו היא
צעד אחד לפני כל הזמן, אבל מידי פעם עוצרת לחכות לי. אחרי הכל,
טסים מערבה. אני נרדמת לכמה דקות, מתעוררת, והשקיעה הזאת עדיין
שם, עכשיו בשיא תפארת הבריאה, מחייכת אליי. הגוונים המוכרים של
שקיעה, אדומים ורודים, כחולים וצהובים, הכל מטושטש, ואני
מדמיינת לעצמי איך העולם נברא כל יום מחדש, ושוקע כל ערב,
באנחה, אוסף שיירים של יום לתוך שקית זבל. הזמן כאילו לא זז,
תמונה של שקיעה שלא מתחלפת בתמונה של עיר מוארת בפנסי רחוב.
והשמש נאבקת, שולחת קרניים מסנוורות למלחמה נגד הזמן, והשקיעה
עדיין שם.

עברה שעה, זמן אוניברסלי, והשקיעה שלי עדיין מולי, מחכה. כמה
דברים הייתי יכולה לעשות עכשיו, במקום להביט בשקיעה. אבל אף
אחד לא מפריע לי, לא מנסה למכור לי משהו או לשכנע אותי במשהו.
הזמן עוצר ומחכה לי, מסביר לי באיטיות, שאני אבין, שגם בתוך
דברים אינסופיים (כמו טיסות מהארץ לאמריקה) אפשר למצוא נסים
קטנים. ואני מחייכת לעצמי, ולשקיעה, ונותנת לזמן לחלוף בהילוך
איטי - נשענת אחורה, קפואה ברגע שנדמה שלא ייגמר לעולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אנשים מטורפים
לא יודעים שהם
מטורפים. הם
יכולים לדעת זאת
רק אם אנשים
אחרים אומרים
להם שהם
מטורפים.
מסקנה: אם אתה
מטורף, בקש
מהחבר הדמיוני
שלך להגיד לך
שאינך מטורף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/1/02 2:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל ביסי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה