שיט, עוד פעם טילים, אין לי כוח לזה יותר.
מקלט מצחין ותינוקות בוכים. לא נורא הלילה אסבול ומחר אפצה את
עצמי, מקלחת דבש דבורים ואזמין איזה זונה לא יקרה שתלקק אותי.
בתל אביב כולם בבית קפה עכשיו, שותים קפה שאף פעם אין לו סיכוי
להתקרר .
מלצרית רוקדת ריקוד מילקשיק בננה כדי לקבל טיפ יותר שמן.
ואני רזה במקלט רוצה לאכול כול דבר שזז,  חוץ מתינוקות, הם
עושים הרבה רעש.
העיניים שלי פקוחות בלי חלומות בהקיץ, חושב על הבוקר, על ארוחת
הבוקר והזונה הזולה שלי.
בוקר.
רמקולים עייפים משחררים אותי לחופשי ואני מגיע הביתה, מתרחץ
משליך מעלי את כול בגדי הלילה לפח ואוכל.
הזונה מיותרת היום, אין לי כסף לדבש דבורים.
אני מדליק את הטלויזיה, סתם בלי סיבה, מודיעים שיש פיגוע בתל
אביב. הרוגים, פצועים, עץ בן מאה שנה איבד כמה שורשים ואני עם
ארוחת הבוקר שלי.
הסלט הזה עושה לי סדר בבוקר העייף הזה.
אני מרגיש כול כך טוב הבוקר, קובר את ליל האתמול מתחת לריסים
אפורים ובטלויזיה מודיע ראש הממשלה על נסיגה הדרגתית תוך כדי
חדירה ואני חושב על הזונה שלי, מהיכן אשיג כסף.
אולי לגנוב קופות צדקה, לא, חוסר אחריות, הם צריכים את הכסף
יותר,
שיהיה להם כוח להתפלל שלא יהיו פיגועים, שלא יהיו קטיושות.
אלוהים מקשיב לקופות צדקה.
איזה בוקר מושלם, רק שיהיה שקט פה היום.