את והוא והזמן שעובר.
את - והוא.
מין מוסד שגובר
את והוא כאן,
לזמן לא מוגבל
כמו רק את והוא,
זה בכלל, זה גורל.
אהבתם בכל - מכאובים ושמחות
כמו בכם אתקנא -
מה נותר עוד לרצות
במגע אהבה על כולם כמו פיזרתם
רסיסי אהבה,
שביל קסום שהותרתם
שביל אשר בסופו כמו בוערת תמיד
אותה להבה שתאיר העתיד
כשטוב - וכשרע לי
בכם כך אראה
אהבה שבסוף
גם שלי תהיה
כשטוב - וכשרע לי
רק אביט - ואשמח,
על שיש לך אותו
ולו יש אותך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.