14.5.99
חזרתי הביתה בשעה מוקדמת. הייתי בראיון עבודה בתחנת דלק. עדיין
אין מזל. ישבו שם שני ערסים. הם אמרו לי שצריך לעבוד 7 ימים
בשבוע. לא הסכמתי. מה אני? עבד?!
אחר כך הגעתי הביתה ועבדתי קצת על קרטוני הביצוע. ביצעתי איתם
דברים מאוד מעניינים. דני הוכברג הגיע ואמר שזה נחמד. אני שמח
שהפכתי לכזה ביצועיסט. הייתי רוצה גם ללמוד גרפיקה.
16.5.99
היום הלכתי ברחוב הסיתוונית. הייתי משועמם בבית. התעוררתי
בארבע אחר הצהריים לאחר שנרדמתי רק בשש בבוקר משום שביום הקודם
התעוררתי בשלוש בצהריים. השעון הביולוגי שלי כבר לא מתפקד.
התכוונתי לחפש מודעות על דירות חדשות. לפעמים תולים דפים על
עמודי החשמל עם ידיעות על דירות פנויות. לפתע פגשתי את דורון
שהיה איתי בכיתה. 'הי טל' הוא אמר. אמרתי לו שלום. הוא שאל מה
אני עושה. אמרתי שכלום, מחפש עבודה.
'מצאתי עבודה בגראפיקה' הוא אמר 'משהו פיצוץ. אני מרוויח שבע
אלף לחודש. אצל דוד שלי. בערוץ 2 כבר אמרו שהם רוצים אותי'.
'באמת?' שאלתי בהתעניינות מעושה. האמת שהרגיז אותי לשמוע על
זה.
'כן. דן שילון אמר שהוא מת על העבודות שלי'.
לפתע חשבתי שאולי הוא יוכל לעזור לי, שנאתי אותו כי הוא היה
התלמיד הכי גרוע בכל ויצ"ו אבל שאלתי 'אתה חושב שאתה יכול לסדר
גם לי עבודה?'.
'הכל מלא. יש היום עודף גרפיקאים בשוק' הוא אמר.
'אני ביצועיסט' אמרתי.
'גם מזה יש יותר מדי' הוא אמר והלך. אחרי שנפרדנו וכבר
התרחקנו ברחוב הוא הסתובב לפתע וקרא לי 'טל!'. 'מה?' קראתי
אני מהצד השני.
'אני גם טס ללונדון שבוע הבא. יחד עם גיא פינס. אנחנו
מראיינים את באפי לוכדת הערפדים'. 'בהצלחה' אמרתי. קינאתי בו
על כך שהוא מראיין את באפי בלונדון ודווקא אני שכל יום רואה את
הסדרה שלה נשאר ברעננה.
בדרך הביתה מצאתי כסא אפור מעץ. העץ כבר קצת התקלף אבל היה
אפשר לשבת עליו אז לקחתי אותו הביתה שיהיה לדירה החדשה.
17.5.99
בן ונדב אמרו שהם רוצים לעבור איתי ועם ליאור לדירה החדשה. הם
אומרים שנמאס להם מהדירה שלהם. אם כך אנו עתה ארבעה. מספר
מושלם לדירה חדשה. החלטתי שאעלה הילוך בחיפושי אחרי הדירה
החדשה. מי שמחפש מוצא - אמר פעם חכם סיני.
היום אבא שלי קרא לי לשיחה. 'טל' הוא אמר 'עברו כבר חמשה
חודשים מאז שהשתחררת. אתה מתכוון להתחיל לעבוד מתישהוא?'.
'אבא. אתה יודע שאני לא רוצה להתפשר. אני מחפש עבודה. אבל אני
ביצועיסט וקשה למצוא עבודה בתחום הזה כרגע. יש יותר מדי
ביצועיסטים ופחות מדי מה לבצע' הסברתי.
'טל, סבא שלך עבד גם בתחנות דלק וכך הוא ביסס את משפחת
זילברשטיין. סבא שלך שהיה דוקטור לבוטאניקה עבד בעבודות רבות
והתקדם לאט לאט בסולם הדרגות. בזכותו אתה יכול להרשות לעצמך
היום להגיד בגאווה שאתה נמנה על המעמד הבינוני של רעננה. וגם
אני טל, המשכתי בדרכו ולא התפשרתי. העבודה היא ערך חשוב. אם
תפנה לה עורף תפנה היא לך'.
'אבא, אני לא מתכוון להיות עבד. חוץ מזה רק השתחררתי. אני
מחפש עבודה. ותפסיק לשאול אותי על זה'.
אחר כך כדי שיראה שאני לא סתם מדבר יצאתי מהבית לחפש עבודה.
הלכתי כל הדרך לתחנת הדלק. מוני וברוך ישבו שם ושיחקו שש בש.
'חברה. חשבתי על זה.' אמרתי 'ואני מוכן לעבוד שישה ימים. שישה
ימים. כל יום אפילו עשר שעות'.
'אבל אנחנו צריכים עובד לשבעה ימים' מוני אמר.
'אבל חברה, תחשבו בהגיון. זה באמת יותר מדי. שבע יום? איך
אפשר. אדם צריך מנוחה'.
'שבע יום' מוני קבע.
'אני רואה שאין בכם שום רצון להתפשר. אם כך, אין בכלל על מה
לדבר. חפשו לכם תדלקן אחר' קראתי והסתובבתי בזעם. אין סיכוי
שהם ימצאו מישהו שיסכים לעבוד שבעה ימים. ואחרי שהם ייכנעו הם
יבואו אלי על ארבע ויתחננו שאני אבוא לעזור להם. הם יעריכו את
מה שהיה להם פתאום. אבל אני לא אסכים. אני אזכיר להם איך הם לא
היו מוכנים להתפשר. חלאות!
אחרי שעזבתי אותם שמתי שיש להם שם ארונית קטנה שאף אחד לא
משתמש בה. חשבתי לגנוב אותה אבל החלטתי שעדיף לקבל רשות. 'מוני
אפשר לקבל את הארונית? אני עובר עכשיו לדירה חדשה'. 'אין בעיה'
מוני אמר, 'אנחנו כבר לא צריכים אותה, היא מלאה בתולעים' 'אל
תדאג אני ארסס אותה שהיא תהיה כמו חדשה. אני גם אצבע אותה
מחדש' 'קח אותה'. אחר כך סחבתי גם אותה הביתה. עד שהגענו כבר
הייתי מאוד עייף וגם נתפס לי שריר ברגל. אבל כבר אספנו כמות
נכבדת של רהיטים לדירה.
19.5.99
היום התעוררתי בתחושה נהדרת. החלטתי שהיום אלך לחפש עבודה
ואמצא סוף סוף עבודה. וגם אם אאלץ להתפשר, וכי מה? האין זו
מסורת הזילברשטיין? להתעקש, להתפשר ובסופו של דבר למצוא את
ייעודך. אם יעודי להיות ביצועיסט ייעוד זה עוד ימצא אותי.
החלטתי שמיד אקום ואצא לחפש עבודה. קמתי מהמיטה אך לאכזבתי
גיליתי שהשעה כבר שש בערב. מסתבר שהתעוררתי מאוחר משום שאתמול
הלכתי לישון בשעה שמונה בבוקר משום שלא הצלחתי להרדם קודם לכן.
אני גם ישן הרבה זמן בכל קנה מידה. מיד נשובה הרוח ממפרשי
והתיישבתי על המיטה מדוכא. אחותי מורן בדיוק חזרה מהצבא. 'אתה
כבר הולך לישון?' שאלה.
'כרגע התעוררתי'.
'אבא ממש כועס עלייך' היא אמרה. 'הוא אומר שאתה סתם מתבטל וחי
כמו פרזיט על חשבון המדינה'.
'אני אפילו לא חותם דמי אבטלה' מחיתי.
'זה רק בגלל שאתה לא מתעורר בזמן אף פעם' היא אמרה.
'זה לא פיירי. זה לא נכון שאני פרזיט' אמרתי.
היא משכה בכתפיה ואמרה 'לי לא אכפת. אבל הוא עוד עלול לגרש
אותך מהבית'. 'אני גם ככה עובר דירה, ואחר כך לא יהיה לי אכפת
בכלל מהבית המזורגג הזה' אמרתי בכעס. אבל לפני שהספיקה מורן
להגיב קפצנו שנינו בחרדה לפתע משום שזעקה אדירה נשמעה בכל חלקי
הבית. 'זו שוב יעל' מורן אמרה 'מעניין מה היא עשתה הפעם'.
החלטתי שהגיע הזמן שאפסיק לבזבז את זמני. כתבתי חמשה עשר
מודעות לגבי הדירה של בן ונדב. השלומיאלים האלה לא יימצאו
אנשים שיעברו לדירה שלהם בחיים. ובסוף זה ידפוק אותי. כתבתי
חמש עשר מודעות בזו הלשון:
'דירה ברחוב אבן גבירול 114 (קרוב למכון יופי, לקיוסק, לחנות
תקליטים גדולה ולפרק הירקון. שתי דקות נסיעה מהלונה פארק) במצב
מעולה. שני חדרים מרווחים + מטבח, שירותים פאטיו ופרוזדור'.
למטה היו קופונים קטנטנים עליהם היה רשום מספר הטלפון שלי בבית
ההורים ברעננה. תלשתי את רוב הקופונים על מנת שהדירה תראה
מבוקשת וספקתי בידי בהנאה. ההנאה שבביצוע המודעות הזכירה לי
שוב את ייעודי החדש.
לקחתי את קו 47 של דן ונסעתי לת"א. כשהגעתי לתל אביב עברתי אצל
בן ונדב והראיתי להם את המודעות. 'אני מוכר לכם את הדירה'
אמרתי. 'כבר?' הם שאלו 'כן. אתם רוצים לבוא לעזור' 'לא. אני מת
מעייפות. אני חייב להתאמן על הבאס' אמר בן. 'טוב'. אמרתי
והלכתי לתלות מודעות לבד.
בדרך מצאתי ספה, קצת קרועה אבל אפשר לשבת עליה ואפילו לא בכאב
רב. רציתי לסחוב אותה אבל היא הייתה גדולה מדי ופחדתי שעוד פעם
תתפס לי הרגל. החלטתי שאחזור אליה עם ליאור.
20.5.99
היום בבוקר התעוררתי בשמונה בערב. אבל הפעם החלטתי שלא אתרגז
על העובדה הזאת יותר. למען האמת התגבשה בי החלטה כיצד לנצח את
הזמן במשחקו שלו. אני אתקדם במהירות גבוהה מהשעון עד שאחזור
להתעורר ולהרדם בשעות הנורמליות. השאלה כיצד אוכל לעצור את
הסחיפה בשעות השינה שלי. דיה לצרה בשעתה.
21.5.99
היום יום שישי. התעוררתי בתשע בלילה, אבל בגלל שעמית העיר
אותי. הוא התקשר ואמר שיוצאים היום לדירה החדשה של שגי לחגוג
ושאל אם אני בא. פתאום נזכרתי שקבעתי פגישה עם בחורה
מהאיי.סי.קיו. בחורה מכפר סבא. אמרתי לו שאני לא יכול ושאולי
אבוא מאוחר יותר.
23.5.99
התעוררתי בעשר וחצי בלילה שמח על כך שפגישת ליל אמש נגמרה.
הבחורה הייתה עיוורת בת שלושים וארבע. לפחות היו לה שדיים
גדולים וניסיתי לגעת לה בהם אבל היא נבהלה וכלב העיוורים שלה
נשך אותי ביד. הרגשתי כל כך חלש כי ירד לי דם והעיוורת נאלצה
להסיע אותי לבית חולים, שם חבשו את ידי.
למזלי העובדה שאני הולך לישון בעשר וחצי נתנה לי סוף סוף
אפשרות לצאת בבקרים לחפש עבודה, מאחר שאיני הולך לישון עד השעה
אחת בצהרים.
היום בבוקר יצאתי לגן רבקה. הגן בו אחותי יעל בילתה את שנותיה
הטובות. אני מכיר את רבקה כי תמיד הייתי צריך ללכת לקחת את
אחותי מהגן. כשהגעתי לגן רבקה היתה עסוקה בלהקריא לילדים את
הסיפור האהוב על הכלבה 'נו-נו'. נעמדתי במפתן הדלת בהפגנתיות
אבל לאחר שעברו מספר דקות ורבקה לא השגיחה בי קראתי 'שלום
רבקה'.
'שלום. שלום טל' רבקה אמרה 'מה שלומך? מה קרה לך ביד?'.
'כלב נשך אותי' אמרתי.
'באמת איך זה קרה', שאלה.
'כלב של עיוורת אחת בת זונה. רציתי לעזור לה לחצות את הכביש
והוא התרגז ונשך אותי'.
רבקה קמה ולקחה אותי לצד 'העיוורים האלה באמת מאנייאקים' אמרה
'אבל אל תדבר ככה ליד הילדים. אני לא רוצה שייקלטו את זה'.
'כדי שלא ייגדלו להיות כמונו?' שאלתי?
'זה ההורים שלהם. בני זונות.' לחשה שהילדים לא ישמעו 'כל פעם
שהילד מגיע הביתה ואומר איזה קללה ישר מאשימים את הגננת. הם לא
מבינים שהילדים שומעים את זה אחד מהשני. ישר הם באים אלי
ואומרים. רבקה, הגן שלך עם פה מטונף. רק לפני שנה הייתה פה
בדיקה של המפקחת בנושא הזה. בת זונה'.
'אל דאגה, רבקה. מעכשיו הלשון שלי מצוחצחת וממורקת. היי שומעת?
אני מחפש עבודה. את מחפשת אולי עובדים לגן? אני יכול להיות
גננת מצויינת'.
'אתה טוב עם ילדים?' 'אני מצויין עם ילדים!' אמרתי.
'ואתה דייקן? אין לך בעיה להגיע בשבע וחצי בבוקר לעבודה?'.
'אני טל דייקן' אמרתי. 'אני מתעורר כמו שעון'.
'מצויין' אמרה 'דווקא חיפשתי מישהו'. 'אפשר להתחיל לעבוד ביום
רביעי?' שאלתי. 'בוודאי טל. רק תקצץ את השיער' אמרה 'פה זה לא
וודסטוק'.
24.5.99
היום התעוררתי בשתיים עשרה בלילה. החלטתי להגביר את תזוזת שעות
השינה שלי כך שעד יום רביעי אתעורר בשבע בבוקר בדיוק. אחרי
שהתעוררתי נסעתי באוטובוס האחרון לתל אביב, כדי לתלות עוד
מודעות לדירה. עברתי אצל בן ונדב כי רציתי לאכול אצלם ארוחת
בוקר אבל הם כבר הלכו לישון, אז המשכתי לרחוב דיזינגוף. הייתה
שם עלטה גדולה, ובקושי ראיתי לאן אני הולך. התרגזתי. היום
העיריה לא משלמת אפילו בשביל אור.
לפתע הבזיקו עלי חמש עשרה זרקורים ושרון חזיז קפצה לי מול
העיניים והתחיל לרקוד מולי. לא הבנתי מה קורה אבל לפתע שמעתי
שצועקים. 'קאט קאט' מישהו טפח לי על השכם. הסתובבתי. זה היה
דורון.
'הי חבר. מה קורה? נכנסת לנו לאמצע הפריים. חסר בושה שכמותך.
אני עובד עכשיו על קליפ חדש לשרון חזיז. הנה היא, אתה בטח מכיר
אותה כבר מהטלויזיה. היא הדבר החם הבא. אנחנו עושים לה
קאמבק!'.
'קאמבק?' שאלתי 'אבל היא לא.'.
'קאמבק ענק. צביקה פיק הלחין את השיר ואני פה עם עדי ברקן
הצלם שגילה את סנדי בר. הוא הבימאי. זה הקליפ הראשון שהוא ביים
כבר חמש שנים, הוא גם עושה קאמבק. זה הולך להיות ענק. קאמבק
משותף. זה בשביל ערוץ 2 אתה יודע. זה לתוכנית החדשה של גיא
פינס'.
'יש לו תוכנית חדשה?' שאלתי.
'בטח. קוראים לזה 'החיים של המוצלחים'. המון סלבריטיז. שבוע
הבא יש לנו את גילת אנקורי, האמא מרמת אביב ג''.
'אני לא רואה את הסדרה הזאת' אמרתי 'אני אף פעם לא מצליח
להתעורר בזמן'.
'היי שומע. אנחנו בדיוק צריכים דמות של פריק לקליפ. בא לך
להשתתף. זה יכול להכניס אותך לעולם הבידור. עושים בזה הרבה כסף
היום. יכניס אותך לעולם של ערוץ 2'.
'אני לא בטוח אם אני רוצה?'
'עדיין חולם להיות ביצועיסט. אהה. שובב' טפח לי על הכתף. 'אל
תדאג. זה הפוש שלך אתה מבין. אחר כך דן שילון רואה את זה או
דודו טופז והם שואלים אותי עליך ואני אגיד. זה הביצועיסט הכי
טוב בארץ שהסכים להשתתף פה'.
'אולי אני יכול להשתתף פה על הסט כביצועיסט?' שאלתי.
'לא. אנחנו לא צריכים ביצועיסט כרגע. אנחנו צריכים פריק' הוא
אמר 'אל תפגע. אתה לא לוקח את זה אישית נכון? פשוט השיער הזה.
זה מזכיר פריק אתה מבין. אין לנו כרגע פריק אמיתי כי חסרים
פריקים כרגע בעסק. האמת אני חושב שילך הרבה יותר טוב אם תחליט
להיות פריק. ביצועיסטים גם ככה יש יותר מדי. וגם ככה אין מספיק
מה לבצע. היום הכל במחשב. פריקים לעומת זאת? זן נכחד, ולמרות
מה שאתה חושב יש להם ביקוש גדול היום בשוק'.
הסכמתי להשתתף כי אני חייב כסף לדירה. דורון הסביר לי את
התפקיד וגם עדי ברקן בא ללחוץ לי את היד. זה לא היה קשה כל כך.
שרון חזיז באה ורוקדת לי מול הפרצוף ואני צריך להראות כמה היא
מדהימה אותי ומהפנטת אותי. הייתי מעולה בזה. עדי ברקן התלהב
ואמר שגיא פינס יתעלף כשהוא יראה את זה.
'אתם רוצים שאני אעשה גם את הרזה מלורל והארדי אני יודע
לעשות את הפנים שלו מעולה'.
אני לא יודע אם צריכים רזה כרגע' אמר דורון 'אני לא חושב שזה
ילך טוב עם הקונספט של ערוץ 2'.
'דווקא זה ילך מעולה. רק צריך למצוא איזה שמן, נביא נניח אחד
מהשילונים, הם די שמנים. ונכתוב איזה סצינה, נניח ששרון חזיז
נפגשת עם השמן והרזה והם שניהם רבים עליה ונקלעים לצרות צרורות
ותמיד השמן כלומר שילון יציל את שנינו'.
'אבל הקליפ הוא על חזיז לא על השמן והרזה' אמר דורון זה בחיים
לא יעבוד.
'חכה רגע זה יכול לעבוד' אמר ברקן. 'שניה אני מתקשר לשילון
באורנג'. נראה לי שזה דווקא ילך מעולה עם הקונספט החדש של ערוץ
2'.
'ואם זה לא ילך עם הקונספט של ערוץ 2. זה בטח יתאים לקונספט
של ערוץ אחר. מקסימום נמכור את זה לקונספט של ערוץ אחד'
אמרתי.
'אנחנו לא יכולים אנחנו כבר חתומים על ערוץ 2' הסביר דורון.
ברקן התקשר והעיר את שילון. הוא דיבר איתו כדקה או שתיים ואז
אמר 'מצטער. הוא אמר שהשמן והרזה לא הולך טוב עם הקונספט החדש,
אבל אולי זה ילך טוב עם הקונספט בעוד כמה שנים. בכל מקרה.
נשמור את הרעיון הזה בראש'.
'טוב אז אני אלך' אמרתי. 'דרך אגב מישהו פה רוצה דירת שני
חדרים באבן גבירול?'
'לא. אבל אל תשכח לראות גיא פינס. זה ביום רביעי בתשע וחצי.
פריים טיים. פול רייטנינג. החיים של המוצלחים.'
25.5.99
היום התעוררתי בשעה 3:00 בבוקר. נשארתי ער מספר שעות והכנתי
סנדוויצים לגן.
בשבע בבוקר יצאתי והגעתי עוד אפילו לפני רבקה. כשהגעתי רבקה
הייתה מרוצה ואמרה 'אני שמחה שאתה דייקן כמו שאמרת. יש כאלה
שלא מגיעים בזמן'.
'לא אני' אמרתי.
'אבל למה לא גזרת את השיער. אמרתי לך. אני לא רוצה שתראה פה
כמו פריק. אחר כך הילדים לא רוצים להסתפר וההורים הבני זונות
באים עם טענות לגננת'. 'את לא מבינה. זה חלק מהעבודה. אני עובד
בשביל ערוץ 2 בימים אלה. אני צריך את השיער הזה בשביל התוכניות
של גיא פינס. תראי בעצמך, זה מופיע ביום רביעי'. 'גיא פינס?
בערוץ 2? אני מתה עליו. איך הוא מתרועע עם כל המוצלחים. כל
הרבה הוא התרועע עד שכבר הוא אפילו נהפך למוצלח. רק מלהתרועע
איתם כבר נהפכים לאחד כמוהם. מספיק שאתה מתחתן עם אחד מהם או
חבר שלו ולמחרת אתה כבר ב'פנדורה' או 'שליחות קטלנית' או
'ציפורה' בעיתונים ואתה גם מוצלח. אולי עוד מעט גם אתה תהיה
מוצלח'.
'אחרי זה גם את תהיי מוצלחת' אמרתי.
'הו' פלטה קריאת התרגשות כנה בחושבה על האפשרות 'אתה יכול
להשיג לי חתימה שלו?'.
'אין בעיה רבקה' אמרתי. 'אני וגיא פינס אחוקים. אחרי הכל,
שנינו בשואו ביזנס.'
העבודה עצמה הייתה די קלה. הילדים עדיין קטנים אז הם עדיין לא
עושים בעיות. כמה ילדים מרגיזים משכו לי קצת בשיער אבל אמרתי
להם שיש עליו כינים אז הם עזבו אותי.
אחר כך כשחזרתי הביתה בשלוש כבר הייתי צריך כמעט ללכת לישון
אבל בזמן שנותר לי חיפשתי את המספר טלפון של דורון בתיכופוניסט
והתקשרתי אליו. שאלתי אותו אם הוא יכול להשיג לי חתימה של גיא
פינס.
'לא נעים לי' הוא אמר 'אנחנו בסך הכל עוד די חדשים ביחד. אני
חושב שאולי הוא חושד שאני לא מוצלח מספיק כגרפיקאי. אבל אני
יכול להביא לך את הטלפון שלו ואני בטוח שהוא יעזור לך'.
'תודה דורון' אמרתי. התקשרתי לגיא אבל הוא לא היה בבית אז לא
השארתי הודעה במזכירה.
26.5.99
אתמול בערב נאלצתי להשאר עד מאוחר כדי לראות את התוכנית של גיא
פינס. התקשרתי גם לבן ונדב ולליאור ואמרתי להם שלא יחמיצו את
התוכנית.
בשעה תשע וחצי גיא פינס הופיע על המסך מדושן עונג ואמר 'והיום
תופיע איתנו הזמרת הגדולה שרון חזיז. היא עושה קאמבק בימים אלו
עם שירה החדש. 'גבר. אתה שפוט שלי'.
מיד התחילו להקרין את הקליפ. הקליפ היה מסוגנן מאוד. שרון
חזיז קפצה וקיפצה בבגדי עור מול גברים. מדהימה את כולם וגורמת
להם לעשות כרצונה. בקטע שלי בדיוק שמעו את השורות 'גבר אתה
שפוט שלי' וראו אותי עושה הבעות של תדהמה וציות בעוד היא,
בשוטים המנוגדים, עומדת עם שוט ומצליפה על הרצפה, מה שבכלל לא
היה בצילומים. התרגזתי והחלטתי שאני מתקשר לגיא פינס.
'פינס' אמרתי 'הפעם הגזמת. הוצאתם אותי חרא'.
'זה לא פינס' אמרו בצד השני 'זאת המשרתת. רק דקה אני קוראת
לפינס'. בינתיים ארגנתי את המחשבות שלי וכשפינס עלה אמרתי.
'פינס. נמאס לי. עשיתם לי אי צדק. הצגתם אותי כגבר שפוט.
כטיפש. הקליפ הזה היה מלאכת פרופגנדה דוחה. פינס, אני דורש
פיצוי.'
'אתה רוצה לדבר על זה?'
'מה זאת אומרת אתה רוצה לדבר על זה?' שאלתי נרגז.
'לא. אני רציני. אנחנו יכולים לארגן לך קאמבק בוא נאמר בתוכנית
השישית של העונה.'
'באמת?' אמרתי.
'כן אתה רק צריך ללכת להתראיין ברדיו לדבר על העוול. תן לזה
לצבור תאוצה ותהודה ואנחנו נעלה אותך לתוכנית פיוס בתוכנית
השישית. יהיה לזה רייטינג נהדר.'
'אבל אם אני אלכלך עליך זה יכול להזיק לך, לא?'
'היום לא משנה מה מדברים עליך. העיקר שמדברים. או כמו שאמר
אוסקר ויילד. 'יש דבר אחד נוראי יותר משנאמרים עליך דברים
רעים. שלא נאמר עליך דבר.''.
'אתה מאוד משכיל' אמרתי.
'זו רק השכלה שטחית' הוא אמר. 'סגרנו אז?'.
'חכה רגע גיא. אני צריך שתארגן לי הופעה בתוכנית רדיו. וגם אני
צריך חתימה שלך.'
'למה אתה צריך?' הוא שאל
'הגננת שלי רוצה. היא מעריצה אותך'.
'אתה רוצה שנארגן מפגש איתה?'.
'אתה מוכן?'
'תגיד לה שתבוא לאולפן ביום רביעי הבא בתשע וחצי. טוב עדיף שלא
תגיד אנחנו כבר נארגן לה הפתעה. זה ילך טוב עם הקונספט החדש של
הערוץ. היא אוהבת את גילת אנקורי?' שאל.
'היא מתה עליה!' אמרתי.
'מעולה' אמר 'ובקשר לרדיו. אנחנו כבר נארגן לך מקום בתוכנית של
יעל דיין. אבל תזכור להתבכיין מספיק. תאמר שזה גרם לך להרגיש
סירוס. זה הולך טוב היום עם הקונספט של הרדיו'.
'אל תדאג גיא' אמרתי.
הלכתי לישון מרוצה, הרגשתי שאני באמת מתחיל להתקדם בחיים.
למחרת בבוקר התעוררתי בשמונה בגלל השעה המאוחרת שהלכתי לישון
ואחרתי לגן.
'טל, מה קרה הבוקר? הפסקת לדייק?'.
'זה חד פעמי' אמרתי 'הייתי צריך להשאר עד מאוחר בגלל התוכנית
של גיא פינס. ראית אותה?'.
'כן זה היה גדול. איך יצאת שפוט'.
התרגזתי אבל אמרתי. 'תשמעי. אני מארגן לך הופעה בתוכנית של גיא
פינס יום רביעי הבא בסדר? גם גילת אנקורי תהיה שם, את אוהבת
אותה נכון?'.
'כן היא גדולה' אמרה רבקה בהתרגשות.
'או.קיי. אבל רק תראי כאילו את מתרגשת מרוב שזה הדבר הכי גדול
שקרה לך כי זה צריך להיות הפתעה'.
'אל תדאג' היא אמרה.
'עכשיו את מרוצה? מה אומרים?'.
'אומרים תודה' היא אמרה.
'אתה רואה באמת המוצלחות הזאת עוברת כמו מגיפה'.
העבודה עברה בנעימים. אבל כבר חשבתי להתפטר. אחרי הכל מה אני
צריך עבודה בגן עכשיו שאני כבר חלק מערוץ 2.
בדרך חזרה מהגן פגשתי את יגאל שהיה איתי בכיתה.
'מה קורה יגאל?' שאלתי.
'מתעסקים מתעסקים'.
'מה אתה עושה כרגע?'.
'אני?! אני מחפש עבודה. מה אתה עושה?'.
'אני בערוץ 2 יחד עם השילונים, עדי ברקן הצלם שגילה את סנדי
בר, גיא פינס, גילת אנקורי, שרון חזיז ודורון אבניאל?'.
'דורון אבניאל? גם הוא שמה?' התעניין.
'כן הוא כבר סלבריטי' אמרתי.
'באמת? לא ידעתי'.
'טוב הוא די חדש' הודיתי. 'הוא עוד צריך לפרוץ לתודעה של
הקהל'.
'אתה חושב שיש מקום גם לי?' שאל.
'איזה סוג של בן אדם אתה, יגאל?' שאלתי.
'אתה מכיר אותי טל תחשוב בעצמך' אמר.
'אתה כזה יורם נכון?' חקרתי.
'אני קצת מרובע' הודה.
'מצטער זה לא הולך עם הקונספט החדש' אמרתי 'אולי בעתיד'.
'תזכור אותי' אמר. ולפני שנפרדנו נזכר 'היי. אתה חושב שאתה
באמת הולך להיות מפורסם'.
'בטח אמרתי. כבר מתוכנן לי קאמבק בתוכנית השישית של העונה
החדשה של גיא פינס'.
'אז אתה מוכן להביא לי חתימה. אחותי בטח תרצה אחת עוד מעט.
היא אוספת'.
חתמתי לו יפה ומסודר וכתבתי: 'לאביבית. בהצלחה, יום אחד גם את
תהיי בטלויזיה'. 'תודה' הוא אמר. שמחתי כי הרגשתי כמה זה כיף
להיות בן אדם טוב.
27.5.99
בבוקר התעוררתי בשעה 7:00 כי שמתי לעצמי שעון מעורר. זה היה
נוראי להתעורר אחרי תשע שעות שינה אבל הגעתי לגן בשעה מוקדמת
יחסית. רבקה כבר סידרה את הכסאות בחית. ושאלתי אותה מה היא
עושה. היא אמרה שעלה לה רעיון שהיא תארגן היום את הגן כמו
בתוכנית של יגאל שילון בשידור חי. משכתי בכתפיי. בשעה שמונה
הילדים התיישבו בחית והגיעו גם הבן שלה החייל והבת שלה שכל
השכונה שוכבת איתה. היה דווקא מאוד מעניין וחשבתי שיש לה
כישרון גדול לתחום הזה. אם כי אולי עדיף דווקא להצניע אותו,
היא עלולה להוות איום על דן שילון ולגרום לי לחיכוכים איתו.
הבוקר הרבה ילדים ביקשו ממני חתימות. הענקתי להם את החתימות
אבל כבר התחיל להמאס לי. אז כדי לגוון חתמתי לחלק מהם בשמות
אחרים כמו 'מק הסכין' ו'דני ביג מאונטין'.
בשעה 13:00 בצהריים אמרתי לרבקה שאני חייב ללכת.
'מה קרה? אתמול אתה מאחר והיום אתה הולך מוקדם?'.
אמרתי שאני צריך להופיע בתוכנית של יעל דן ברדיו.
'טל זה לא ילך ככה' אמרה.
'אהה. לא אז אני מתפטר' אמרתי. 'גם ככה אני כבר לא צריך את
העבודה הזאת בכלל'.
כשחזרתי הביתה החלטתי ללכת לתלות מודעות בת"א. באוטובוס הצביעו
עלי כל הזמן וביקשו ממני חתימות. שתי נערות שאלו אותי אם זה
נכון שאני עושה קאמבק. אמרתי שכן והן אמרו שאני גדול. הוספתי
שאני גם מוצלח. אחר כך הגעתי לבן ונדב והלכנו לדירה שאנחנו
שוכרים. הסתבר שוועד הבית מביע התנגדות לכך שאני אעבור משום
שהם חוששים מעדת המעריצות שתפריע את השקט. אמרתי להם שהם עוד
ישמעו מהעורך דין שלי ועזבנו כולנו בכעס. מצאנו, אבל, שני
קונים לדירה של בן ונדב. בדרך מצאתי שני מדפים במצב לא רע. קצת
שבורים ועם תולעים אבל שום דבר שביצועיסט טוב לא יכול לתקן.
סחבנו אותם והשארנו אותם בדירה של בן ונדב.
31.5.99
אתמול בערב ביליתי עד מאוחר בפתיחה של מועדון חדש בתל אביב. לא
ממש רציתי ללכת אבל גיא פינס אמר שאני צריך ללכת על מנת להראות
ושאנשים כבר אומרים שנעלמתי מהשטח בזמן האחרון. אבא נתן לי את
האוטו כי אמר ששמע מהאחיות שבזמן האחרון אני מתפרסם ושאני הולך
להיות גדול.
בדרך עצרתי בתחנת הדלק ומוני תדלק לי. חייכתי בחיוך גדול כי
הרגשתי שמחה לאיד. בקשתי ממנו בארבעים ושש שקל וארבעים אגורות
כדי להרגיז אותו. אבל הוא דווקא נראה מרוצה הוא אמר שאבוא יותר
ושסלבריטיז טובים ללקוחות ושאל אם הוא יכול להופיע בתוכנית גם
בערוץ 2. שאלתי אותו אם פעם הוא עשה משהו. והוא אמר שהוא שיחק
בחבורת הילדים במעברה בסרט 'סלח שבתי' בקטע שכולם רוקדים.
אמרתי לו שאני אדבר עם גיא פינס על לארגן לו קאמבק, אבל שהוא
צריך קודם כל לפתח נישה, נניח שידבר ביעל דן קצת על הקיפוח
העדתי, או על הקיפוח שלו וגם שיזכיר את גיא פינס לשלילה, אולי
כמדכא מזרחים, ונעשה אולי איזה פגישת פיוס בינו לבין פינס
ואולי גם עם אפריים קישון וחיים טופול.
במסיבה היה לא רע. כשעליתי במדרגות אורלי ויינרמן פגשה אותי
ואמרה לי כמה שאני מוכשר. היא החזיקה לי ביד לרגע כשנכנסתי
ולמחרת בעיתון היה כתוב שהיא הגיעה 'תלוייה על זרועותיי'
ושהאקס הישן שלה התרגז עד דמעות. אבל זה לא נכון. האמת היא
שמערכת היחסים בינינו היא אפלטונית ומקצועית ברגע זה. אני נהנה
מאוד לעבוד איתה אבל שנינו אנשים מבוגרים ויודעים להפריד בין
תענוג ועסקים.
נפגשתי גם עם סנדי בר ואמרתי לה שהיא מאוד מוכשרת ואני אוהב
מאוד את עבודת המשחק שהיא עושה ב'זבנג'. היא אמרה שגם אני
גדול.
פתאום ראיתי את עדי ברקן שגילה את סנדי וקראתי לו 'היי עדי,
בוא לכאן'. אבל הוא עשה פרצוף וסנדי אמרה לי שהם כבר לא מדברים
מאז שנפרדה ממונ ושהוא עם הדוגמנית החדשה 'נטלי רז' שהיא שכפול
מדויק של סנדי ושהיא תובעת את שניהם.
'למען האמת. אני חושב שתרוויחי יותר אם תעשי איתו פגישת פיוס
אצל גיא פינס' חלקתי איתה סוד מקצועי אבל היא אמרה שהיא לא
מוכנה להתפייס כרגע. 'כן תני לזה לשקוע. כמו הריב בין אריק
איינשטיין לשלום חנוך. האמת, אחר כך תוכלי להשיג על זה כתבת
צבע בשבעה ימים'.
כשיצאתי מהמועדון עברתי דרך שינקין וראיתי את הספה ההיא שאז
פחדתי להרים. חשבתי לקרוא לפינס שיעזור לי אבל ויתרתי, הוא
נראה לי די חלשלוש. האמת שגם לא נראה לי שהספה כל כך מתאימה
לקונספט של הדירה החדשה.
1.6.99
הריב המתוכנן ביני לבין פינס התחיל לתפוס כותרות בעיתונים.
בעיתוני סוף השבוע כתוב שאמרתי עליו שהוא חלאה טלוויזיונית בלי
אתיקה. גיא השאיר לי הודעה על המזכירה ואמר לי שאני גדול
ושאמשיך.
התקשרתי לרבקה והזכרתי לה לראות מופתעת מחר שהיא עולה על הבמה,
ושתזכיר שוב ושוב כמה היא אוהבת את פינס ואת גילת אנקורי.
2.6.99
אסונות גדולים. אתמול בתוכנית של גיא פינס רבקה עלתה לשידור
ואמרה קבל עם ועדה שהיא ידעה על ההפתעה. כל הקהל קרא בוז
והתרגז. פינס נראה נבוך מאוד וקיבל ביקורות נוראיות. אני לא
יודע מה הוביל אותה לכזה צעד נוראי.
אחרי התוכנית פינס התקשר אלי ואמר לי שהוא כועס עלי באמת.
אמרתי לו שזה דווקא טוב לריב בינינו אבל הוא אמר שאני חלאה
טלוויזיונית בלי טיפת אתיקה. אמרתי לו שיש לו מוסר כפול והוא
אמר שהוא לא מוכן להתפייס איתי בכלל ושבגללי דן שילון הוציא
עליו צו חיסול ומורידים לו את התוכנית'.
'ולא תהיה מוכן להתפייס איתי אף פעם?' שאלתי.
'טוב נו, אולי עוד כמה שנים נעשה לך קאמבק. נראה לי שבינתיים
אתה בכלל עוד לא בשל לתהילה. עוד כמה שנים אולי כן. נרים לך
צלצול בינתיים תשתדל להשאר בפרופיל נמוך אבל בתודעה. תופיע מדי
פעם בתוכניות של יעל דן ברדיו?'.
'אבל לגבי מה?' שאלתי.
'תעבור לקריית שמונה ותתראיין על הקטיושות. תעבוד במפעל
שסוגרים אותו ותתראיין על האבטלה, תתקרב לקבלה ותתראיין על
ההתקרבות שלך לדת, משהו כזה. באופן כללי תשאר באופק. אחרת אין
סיכוי'.
'ומה יהיה איתך גיא?'.
'בינתיים אני יורד למחתרת, לקריית שמונה להשאר קצת בתודעה. אבל
כבר התחלתי לתכנן קאמבק.'
נפרדנו בפיוס מה אבל סיכמנו שאנחנו במריבה בשביל הפיוס הגדול
בעתיד.
אחר כך נסעתי לבן ונדב והם אמרו שהם לא מוכנים לעבור איתי
לדירה. נדב אמר שאני מלוכלך ושבמדפים שהבאתי לו היו תולעים
שאכלו לו את כל הבגדים. הוא לא היה מוכן להתפייס איתי בשום
אופן.
7.6.99
התעוררתי בשעה שלוש בצהריים. פתחתי את הטלויזיה. דורון ראיין
את עדי ברקן ואת יגאל מהבית ספר לגבי הפרסומת החדשה שהם עושים.
הם אמרו שיגאל זה הדבר הלוהט הבא. אולי יגאל יוכל לסדר לי
קאמבק חשבתי. הגיעו עוד שני טלפונים על הדירה. אמרתי שהם לא
אקטואלים. אתמול אספתי את התולעים מהארונית החדשה והנחתי אותם
באקוואריום. אני מגדל אותן ומאכיל אותן בעלים. אחר כך אפשר
למכור אותם לדייגים. זה יכול להיות עסק טוב.
14.6.99
עוד פעם מתיחות בצפון. החיזבאללה ירה המון קטיושות ושני אזרחים
נפצעו. בתוכנית הערב של יעל דן גיא פינס עלה לשידור ואמר שאי
אפשר להמשיך ככה עם החיזבאלה ושבן אדם כבר לא יכול לגור בקריית
שמונה עם האבטלה והכל. לא סוגרים את החודש, הוא אמר שמרוב
ייאוש כבר התקרב לקבלה. לא הצלחתי להרדם עד אחת עשרה בבוקר.
|