גר לי מחבל מתאבד במוח
לפעמים הוא מתעורר
למרות שנראה
כי הגענו לקונצנזוס
וישנה הסכמה
לשלום.

טיפש המחבל הזה, אמרתי לו שהוא לא צריך להשאיר קלטת התאבדות.
הוא צריך בכלל לכתוב מכתב. הוא כותב יפה המחבל המתאבד שלי. אני
כ"כ גאה! משורר! משורר! כשרון מלידה.נולד להרוג.

מגרד לי בראש
אני מקבלת את זה בהבנה
המחבל צריך לגדול
להיות חזק
אני מוזגת לו כוס חלב גדולה
צריך לשבוע
לפני המלחמה.

דיי! אני לא יכולה! איזה מחבל נשמה גידלתי! הוא הולך לו יפה
בשבילי המוח שלי, עם חגורת נפץ על הגוף שלו. לובש שחור. זה
בהחלט הצבע שלו. הוא גנב קלצ'ניקוב. אמרתי לו:" חמודי, אצלי
בראש זה רק תוצרת הארץ! זרוק ת'קלצ'ניקוב וקח עוזי!"

הוא רץ לי בראש
זה קצת מדגדג
אני מחייכת
מחבל מתאבד
אני סומכת עליו
הוא כבר ילד גדול
שלא יעשה שטויות
הוא מכוון לי קנה דרך העיניים
ומתחיל לירות.

כשהוא יוצא לי דרך גלגלי העיניים זה צורב. אולי נקרעת לי
הרישתית? יש לי שכנה רופאת עיניים, נלך אליה יותר מאוחר.
האנשים מולי מפחדים ורצים. שירוצו. זה טוב לבריאות.

נפש בריאה בגוף בריא
סיסמאות
זאת לא ממש אני
זה נורא
כשמתרחש לי מרחץ דמים במוח
ואין לאן לברוח.

אני רצה. עכשיו אני כמו כולם. רצה אבל אין לאן לברוח. הוא רצח
אותם. לא את כולם, אבל היו שם הרבה. את הילדה השמנה עם
הקוקיות. את הסבא על המקל. וגם את זוג האוהבים שהתנשקו. אותם
הוא רצח כי אין מקום לאהבה בעולם שלו. הוא ריסס אותם כאילו שהם
מקקים והוא קיי 500. בחיי, זה מזיק לאוזון.

שכבת האוזון נפרמה
היא לא שקופה
היא בריכה אדומה וחמה
משחה 3.5 מטר
אלוהים הוא השופט
הקהל במתח
היכון, הכן, צא!

אני יוצאת. אין פה מדרגות לגן עדן. גם לא פנייה לגהנום. בעצם
אני כבר לא כ"כ בטוחה. איך יכול להיות גן-עדן של אנשים מתים?!
זה אבסורד. כשמישהו מת ככה סתם אין לו גן-עדן, יש לו גוף קבור.
אני לא יודעת איפה אני. גן-עדן-גהנום? השלטים אומרים גן עדן
אבל השידורים של הכתב בטלוויזיה, שמספרים על הפיגוע, גורמים לי
לחשוש. אולי אני בגהנום? יש שם מאחוריו מיליון ערסים עם פלאפון
שמנופפים למצלמה. אני מתה.תגידו גבינה."צ'יז".

גר לי מחבל מתאבד במוח
זה נראה לכם קל?
לפעמים הוא בורח
ואז הוא חוזר
ולא בתשובה ל: זה לא נורא
במילא,
עוד רגע המשיח בא.