נועה לוין / בטרם |
זכור איך פעם עדיין חייכת
עת שמש של בוקר, ראשית קרני אור
נשלחו לתוך צחור- עפעפיים
ולפני שתסגור אחריך הדלת
אל תשכח את יפעת התשוקה
שאחזה גם בך וגם בי, מעורפלת
ועברה תהומות שכחה
ולפני שתלך, תיעלם לעולם
נא אמור בדממה נאלמת
שהיתה אהבה, לא היתה לחינם
כה רכה, וזכה ומפעמת
ואחרי שהשער יסגר אחריך
ודמותך הקודרת תיעלם מן השביל
אז אדע שמכל אלפי דמויותיך
אחת עוד נותרה בלבי השביר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|