יום חמסין של סתיו
עננים כבדים מעל
הולך במסדרון
הוא בוהה סתם בחלל
חולצה לבנה מתנפנפת
מכנסי ג'ינס בצבע תכלת.
ללא כל מטרה
או הגיון פשוט
הוא לא שם לב לבעירה
והם אמרו "זה שגעון גדלות"
הוא מתנצח עם כל שרת,
המורים רבים מעט,
הוא איש צבא ללא מדיו,
לא פלא שהגמנסיה בוערת עכשיו.
בנשמתו הוא מפקד
על אף אחד הוא לא עובד
הוא מתאכזר אל תלמידיו
הגמנסיה - בוערת - עכשיו.
התלמידים מתגודדים מתכננים
והוא בונה לו בנינים
"אך הגמנסיה שוב תחזור לתפארתה"
והגמנסיה שוב תבער
אם לא היום, זה יהיה מחר
כי הגמנסיה תשאר לכשהייתה.
נשמתו היא השטן
נתן פקודות כבר מהגן
לא פלא שאימו רוצה שלום
והוא נלחם בהם עדיין
התלמידים טובים כפליים
הגמנסיה שוב בוערת פה היום. |
