היה זה יום רגיל במשרד
הכל  התנהל בטרוף,הטלפונים זעקו מכל הכיוונים,פקידים התרוצצו
משולחן לשולחן בכדי לעשות את עבודתם במהירות,מכשיריי הקשר קראו
בקולי קולות.

אני היתי בחדרי מבצעת את עבודתי המטורפת לא פחות,כמובן לא לפני
שביקשתי לא להעביר אליי שיחות טלפוניות .

שקועה בעבודתי,לפתע ניפתחה דלת משרדי לרווחה,מירי טלפון
ביקשתי לא להעביר אליי שיחות פניתי אל דורון.
דורון מעט מתנצל זו הילדה מירי,ממשיכה את עבודתי מבלי להפסיקה
עניתי,תגיד לה בבקשה שאחזור אליה.
היא בוכה מירי ענה דורון,הבטתי לעבר דורון כמעט לא מבינה
באיזה קו שאלתי, 6 ענה דורון ונעלם בסוגרו אחריו את הדלת.

הרמתי את שפורפרת הטלפון ובקול לחוץ מעט עניתי
היי גל מה קרה ממי?
מצידו השני של הקו נשמע קולה של ביתי,כמעט חנוק מבכי
אמא....הראש כואב לי
היכן את שאלתי,באוטובוס ענתה
ניזכרתי כי היה זה יום של מיבחן חשוב לביתי,התלמידים היו
אמורים
להגיע לבית הספר בשעה 10 בכדי לעבור מיבחן הכנה באנגלית
חייכתי לעצמי ואמרתי,גל את בלחץ ביגלל המיבחן אנא תנסי להרגע
ואל תידאגי זה יעבור בשלום,את תצליחי אין לך כל בעיה עם
החומר.
לאאאא זעקה ביתי מצידו השני של הקו,באמת כואב לי הראש אמא,
שאלתי אותה האם את קרובה לבית הספר?
כן היא ענתה בתחנה הזו אני יורדת
אמרתי לה, טוב לכי לבית הספר,אני חוזרת אלייך בטלפון עוד 5
דקות
השיחה נותקה

חשבתי  כי הזמן הזה יתן לה מעט להרגע,ועד שהיא תכנס לבית הספר
ותיפגש עם החברים הלחץ ירד ממנה מעט.

ה-5 דקות עברו ואני חייגתי לטלפון הנייד של ביתי.
הטלפון צילצל,צילצל,אך.....משונה חשבתי לעצמי,למה היא לא
עונה?
ניתקתי ושוב ניסיתי,הפעם נשמע קולה של ביתי,חלש ובקושי מובן
גל אמרתי זו אמא הגעת?

אין כל תגובה מהצד השני, חשבתי שיש בעיות של קליטה,בכל זאת הרי
זה קורה המון עם הטלפונים הנידים.
גלי מה המצב ממי הגעת?חזרתי על השאלה
אמא,אמא שמעתי את ביתי מייללת בבכי לא מובן
מה קרה ממי תעני לי,איפה את?
שקט..........איפה את גל תעני לי
אני לא יודעת אמא,באה תשובתה,מוחי החל לעבוד בטרוף
שואלת את עצמי,ועונה,ומנסה לעכל את תשובתה

לא יודעת???
מה זאת אומרת לא יודעת? הרי אמרת שאת ע"י בית הספר

אוייייי אמא הראש באה תשובתה של ביתי
הראש כואב לי אמרה שוב
ניסיתי להשתלט על הלחץ שתקף אותי,השתדלתי מאוד להיות רגועה
עד כמה שאפשר
רק תעני לי אמרתי ירדת מהאוטובוס?
כן???? אני חושבת באה תשובתה
הבנתי שמשהו  לא טוב קורה לביתי
טוב! הקשיבי אמרתי בתקיפות עדינה,אני מנתקת ובאה לכיוון שלך
השארי היכן שאת ואל תזוזי
טוב ענתה,והקשר נותק.

קמתי מהכיסא בהיסטריה לקחתי את התיק בידי ובריצה החוצה  שאגתי
מי בא איתי?
החברה במישרד לא הבינו,עמדתי וצעקתי,מה אתם מסתכלים מי בא
איתי?
אסי פנה אליי ושאל,מה קרה מירי?
אין לי כל מושג צעקתי......גל

אסי מיהר לקחת את מפתחות המכונית מעל השולחן,ושנינו זינקנו
החוצה בריצה.

בעודי רצה לכיוון המכונית,הוצאתי מתוך התיק את הטלפון הנייד
שלי
ושוב חייגתי אל ביתי.....לא היתה תשובה,ושוב...אין
מענה,ושוב......שקט דומייה

אסי השתדל  להבין ממני מה קרה,אך אני כבר הייתי בשיא הלחץ
האפשרי בין ניסיונות של להדריך אותו לכיוון בית הספר,ובין לספר
לו מה קרה, לפתע! טלפון,

הלו מירי? היי מדברת ויקי המחנכת של גל
הרגשתי כי כל גופי נשטף לפתע בזיעה קרה
כן ויקי אני בדרך לבית הספר,מה קרה? מישהו  ראה את גל????

כן כן מירי ענתה ויקי ומנסה בקולה להיות מאוד רגועה
הזמנו אמבולנס והוא בדרך
ויקיייייי צרחתי לתוך הטלפון
אני מגיעה שלא תעזו לזוז בילעדיי,וניתקתי.

הגעתי אל בית הספר ובריצה היסטרית פניתי  לעבר הכניסה.
דניאל סגן המנהל המתין לי שם,ופניו אינם מבשרות טובות
הוא אחז בידיי ובקול תקיף אמר
תרגעי מירי.
מה קרה? שאלתי בבילבול,
בואי איתי אמר ושנינו פנינו במהירות לעבר חדר המנהל
ניכנסתי בחשש גדול,לא ידעתי מה עניי עומדות לראות
ביתי הייתה  יושבת בתנוחה של חצי ישיבה חצי שכיבה,ויקי המחנכת
צמודה אליה
התקרבתי בהיסוס לעבר ביתי היקרה וקראתי בשמה
גל? גלי? מה קרה ממי?
ביתי הביטה בי ולפתע הושיטה את שניי ידיה לעברי ואמרה חלושות
אמא,אמא,
התקרבתי אליה חיבקתי אותה,אך לפתע היא החלה להישתולל בצורה לא
מובנת וליצעוק איי איי,ניבהלתי כמו שלא ניבהלתי בחיי.
מה  קרה שאלתי בפחד את ויקי,מה יש לה?
ויקי הביטה בי חסרת אונים,והנידה בראשה כ-אין לי תשובה
באותו הרגע הגיעו  הצוות של האמבולנס
החלו לבדוק את ביתי וניסו לדרבן אותה לדבר או לשבת
אך ללא הועיל....הילדה היתה פשוט במקום אחר

החובש פנה אליי ושאל.........היא משתמשת בסמים?
הבטתי לעברו המומה,היא לא יכולה ליסבול את זה שאני מעשנת
סיגריות
אתה רוצה שהיא תשתמש בסמים?

כל הדרך לבית החולים  הבטתי בביתי ולא הבנתי מה היא עוברת
היא פשוט היתה במקום אחר,ללא שליטה על גופה,כלל לא ידעה הייכן
היא,מי נמצא איתה,או מה קורה איתה ביכלל.

חסרת אונים מביטה על ביתי ולא יודעת מה לעשות,ההרגשה של כאילו
זה לא קורה
של מייד זה יעבור
לפתע הבנתי!!! אני לבד,מייד חייגתי אל אחותי,אחת מהן,השנייה
גרה במרחק עצום ממני,בצפון
הארץ.............................המשך יבוא