ישבנו בכיתה, שמענו בירבורים של המורה על כל מיני שטויות
בהיסטוריה.  לא כל כך הקשבתי לי הייתי שקועה בעצמי.
"לילי, לילי איפה את? אולי תצאי לשתות את ניראה עייפה"
"כן המורה אני הולכת".
יצאתי מהכיתה, לא הרגשתי טוב, הכל הסתחרר לי, כאב לי הראש, הלב
דפק. התיישבתי על ספסל שהיה לידי,ניסיתי לחזור לעצמי. לא ידעתי
מה גרם לתחושה הזאת, למה אני מרגישה ככה, גם לא ממש הקדשתי
הרבה מחשבה לזה. הייתי די הרבה זמן בחוץ, בטח בגלל זה המורה
שלחה את יואב לחפש אותי.
"לילי, מה קרה את בסדר? המורה דאגה אז היא שלחה אותי לחפש
אותך, את לא ניראת כל כך טוב."
יואב היה זה שאהבתי הכי הכי בעולם התפלאתי איך זה קרה שדווקא
הוא הלך לחפש אותי ולא איזה מישהו אחר, האם זה ביגלל הגורל?
"אני לא כל כך בסדר האמת, אני לא מרגישה טוב יש לי סחרחורת."
"רוצה שאני אקח אותך לאחות?" הוא שאל את זה מתוך דאגה כאילו
באמת היה איכפת לו.
"לא, באמת שאין צורך, אני עוד מעט יהיה בסדר."
"רוצה שאני אשאר איתך אולי, בכל מיקרה נורא משעמם לי בשיעור"
וואי, דווקא יואב מכל האנשים בא לחפש אותי והוא עוד רוצה
להישאר איזה יופי!
"בטח, זה יהיה נחמד אם תישאר."
"סבבה". הקול שלו, כל פעם שאני שומעת את הכל שלו אני נמסה.
"אז יואב, למה המורה שלחה אותך לחפש אותי ולא את גילי?, הרי כל
המורות יודעת שגילי החברה הכי טובה שלי, זה די ברור שהם ישלחו
אותה לא?"
"את האמת לילי, המורה רצתה לשלוח את גילי אבל אני אמרתי שאני
מוכן ללכת במקומה." ואו יואב רצה לחפש אותי! איזה אושר.
"למה אתה רצית לחפש אותי???"
"אויש נו באמת לילי, מה את חושבת שאני כל כך טיפש? ככה את
מעריכה אותי?"
"על מה אתה מדבר יואב?"
"נו לילי, אני יודע שאת אוהבת אותי וכל הבולשיט הזה, רציתי
שתהיי שמחה שאני בא לחפש אותך, אני לא אוהב לראות אנשים חולים
את יודעת את זה". איזה בן זונה הוא, בכלל הוא לא רוצה אותי הוא
סתם רצה לפגוע בי!!
"אז זה מה שזה? ניסית לשמח אותי?, אז תודה רבה באמת. אפשר לדעת
כמה זמן אתה יודע שאני אוהבת אותך?"
"אממ..אני יודע את זה כמה וכמה זמן"
"והתכוונת להגיד לי?"
"אני אומר לך עכשיו לא?"
"תודה באמת, כמה שאתה נחמד."
"סליחה."
"אין לך על מה להצטער, אני זאת שטעיתי אני זאת שהתאהבתי בך."
"לילי מה לעזאזל את רוצה ממני?"
"כלום אני לא רוצה ממך"
"טוב."
"אני מרגישה פתאום יותר טוב אני חושבת שאני אחזור לכיתה,
להתראות לך".
התחלתי להתרחק ושמעתי אותו צועק
"הי לילי את יודעת שאת לא תתחמקי ממני, אנחנו ניפגש אנחנו
לומדים באותה כיתה".

זה היה הרגע שלי אם האהוב שלי