|
ועמדתי שם בצד
ומין קרן אור שהגיחה
פנתה רק אליי
ומתוכי איזה חדוות ייאוש הצמיחה.
ורק אליי היא כיוונה
כי עמדתי שם לבדי
בלי עוד קרניים
שיתמכו באור ויזרחו לצידי.
ואיך זה קרה שחשתי שוב לא שייכת
בעולם גדול ובודד
אחרי שחשתי חלק ממשפחה גדולה
שמצליחה אותי לעודד.
ומיתר בנפשי שנשאר חשוף ופגיע
אך ידע להראות כאילו כלום
נפגע ונפל שדוד ומתוח
וחשף איזה פצע עלום. |
|
|
זה שמאשר את
הסלוגנים, פליז
תאשר את הסלוגן
שלי!!!
מרגלית, בתודה
מראש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.