|
ואחרי שנאמרו המילים
וסומנו השבילים
נשארו רק צללים באוויר
ואת שותקת
כמו הרוח כשנשרו העלים
בערבול מסוכן
מערבולת צבעים מתכהים
את מתרחקת
בואי אלי
בואי עכשיו
בואי וקחי את מה שיש בי
בואי אלי
בואי עכשיו
בואי וקחי את מה שנשאר
ממני
ואחרי שנאמרו המילים
נשארו חללים
לא היה בי דבר להוסיף
חיפשתי כח
והבטת בי כל כך מרוכז, לא הנדת עפעף
כשרציתי לברוח ממך
או סתם לשכוח
בוא אלי
בוא עכשיו
בוא וקח את מה שיש בי
בוא אלי
בוא עכשיו
בוא וקח את מה שנשאר
ממני
בשקט הזה
אין בו שום הבטחה
אין בו שום הבטחה
בשקט הזה
ואחרי שלא הבנתי אותך
(לא הבנתי אותך)
עכשיו לבדנו |
|
|
אתה הוכחה לכך
שלאלוהים יש חוש
הומור!
פרובוקטורית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.