|
שקית נייר קטנה משוטטת לה ברוח
על גבי מזגו ההפכפך
היא מתעופפת
והוא לא נותן לה מנוחה
כי הוא עצמו לעולם לא נח.
והשקית עדיין לא מתרסקת -
היא נהנית מהנסיעה
ומקווה לא להפסיק,
ורק לעוף כל עוד היא מבינה.
היא רוצה לראות חיים
להרגיש ולנסות
ולהכיר את הרוח הנושבת
כי איתו רוצה לחיות.
20-21.12.2001 |
|
|
-ילדה ילדה, את
יודעת מה השעה?
-אני לא ילדה,
אני פרי הדר.
שמואל
איציקוביץ' מספר
בדיחות קרש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.