|
גשם נלוז מוטח בעוצמה
על גופנו הערום ,
המצטמרר בחשוף ערוותנו
ביצירת מכווץ תאוות .
שתיקות נושקות לאנחות
עת חיכוך איברנו
אומרות בתנועה
את שנותר אילם .
אמיתות נושקות להזייה
מתפשטות בפורקנן
משתרגים גופי בגופך
במחשכי היותינו .
יד לוטפת יד ויד
גוף פורק עוצמותיו
במקצב משתנה
בשיא עינוגו .
20/1/02 |
|
|
זהו סלוגן למי
שכתבה לי,
והעירה לה
בהודעה מתחצפת
למדי-
אבא שלי גחליל
ואמא שלי
שפירית, ואני מה
שיצא. מבינה? זה
למה קוראים לי
שפרירית (זה כמו
פרד לסוס
ואתון), ויש לי
אור בתחת עם
בעיות שכליות.
שפרירית,
שמתעקשת
שגחליליות סתם
מקנאות בה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.