|
"הטרגדיות האלה, הן השבתה כל כך פתאומית של החיים."
רחל רוגל, לאחר הפיגוע בחדרה
וכי מהי מיתה אם לא סוף החיים?
מצפים שתגיע בדואר רשום
האיגרת, אומרת עודנו בריאים
אולם קץ לנו כבר חתום
ותהיה זו איגרת עליה אפשר
לערער במוסד שלטוני
ודמעה להזיל, לאמור שמחר
עוד מוקדם - תנו רק כמה שנים
אחרי כן תגיע איגרת שנייה
שאישור כבר בכתב דורשת
מבשרת היא, על עררנו דחייה
ומרות הגורל פורשת
אך גם זו האיגרת אינה אחרונה
עוד יבואו ויודיענו
להפיח תקווה חדשה-ישנה
שהמוות יפסח עלינו
התראה אחרונה, אז תודיע סמכות
לבסוף, כשתבוא השעה על פי חוק
כשנכיר ונודה שלא חלה טעות
ניווכח שהבכי הופך לצחוק
והמר נעשה מתוק |
|
|
הייתי רק רוצה
לנצל את המקום
הזה בשביל למסור
ד"ש לכמה
אנשים:
אמא, אבא, אורן,
יעל, ורד, דן,
שימי, גולדה,
סוסית,
כדרלעומר,
וקוצית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.