ובכן, למרות ההתפתחות המדהימה בעלילה, לא היה למערכת מספיק כסף
להמשיך בסיפור כמובטח, ולכן שוקי מצא עצמו מפוטר.

עייף, צמא, סוחב פיל הודי על הגב ורעב, שוטט שוקי ברחוב בעודו
מלקט מטבעות ואוכל אותם (ולא שוכח לתת לפיל). בשלב מסויים הבין
שוקי שזה שהפיל אוכל מטבעות ולא הלך לשירותים כבר שבועיים לא
עוזרת לו בעניין משקלו של הפיל, ועצם העובדה שהוא סוחב אותו.
בסוף קלט שוקי שהוא בעצם סוחב פיל ואין לו מושג למה.מהר הפך
שוקי את הפיל לארמדיל קטן ומבוהל, שלפני שניה היה בטוח שיש לו
חדק ואזניים גדולות (אם כי לא גדולות כמו לפיל האפריקני, למשל
- לו יש אזניים גדולות ביותר). הארמדיל (Ex-Elephantos בשמו
המדעי) הבין שהוא בברוך רציני, הרים רגליו וברח מהאיזור. שוקי
נותר לבד.

שוקי גר למשך השנתיים הקרובות בתוך קופסת נעליים באמצע
כביש-מהיר. כל בוקר היה קם, מנקה את הקופסה, הולך לנקות את
האגם בתשלום של שקל לשבוע, ולאחר מכן חוזר ומנקה את הכביש עם
הלשון ואז היה חותך לעצמו את הורידים, רוקד על הקבר שלו ושר
הללויה. אם לא היתה התקרית המצערת שכללה מיקרוגל, אקס-אלפנטוס
רך וצעיר ואת האמא של במבי, יכול להיות ששוקי היה נשאר שפוי,
אך דברים מסוג התקרית המצערת הזו קורים כל יום בעולמנו, ולכן
שוקי איבד את שפיותו לדלעת, החליט שהוא צאר, הלך לשלוט ברוסיה
וחזר אחרי שנתיים, מודה שזו היתה חוויה משעממת במיוחד, ושקפאו
לו הביצים. הוא גם טען שהמקום לבן מדי ושלמים יש טעם אלכוהולי
חזק ביותר.
לבסוף אכל שוקי שלנו פטריית הזיה, היה בטוח, במשך שנה וחצי,
שהוא מנעול, ניסה להלחים את עצמו לדלת ומת בייסורים קשים תוך
שירת "הי הג'יפ" בארבע קולות בעצמו.

בפעם הבאה - שוקי נלחם בכנופיית מדוזות שגנבו לו את ה"קולים"!