מתעוררת לבוקר גשום
שמים אפורים,
סורגים על החלון,
באפי עומד הריח
של בוץ ושלוליות,
העצים רטובים
וילדים משתוללים.
ידי על החלון
מסתכלת על העולם
מנסה לגעת במה שאי אפשר
מסתכלת מרחוק
מנותקת מכולם
חיה לי בעולם משלי.
כל בוקר מתעוררת לצעקות מחרידות
מתעוררת לריח חריף,ריח של תרופות
ריח שמטרתו אותנו לשנות.
ידי על החלון
מסתכלת על העולם
מנסה לגעת במה שאי אפשר
מסתכלת מרחוק
מנותקת מכולם
חיה לי בעולם משלי.
נפשי בי מטלטלת
מוחי כל לילה הוזה
ליבי לא בוחר לי דרך
הם לא יודעים מה קורה.
אז למה הם אומרים
שהשמים בהירים?
למה הם אומרים?
האנשים בחלוקים? |
