רגשות וכן אני מדבר על רגשות של מעבר לסתם להדלק על מישהי אלה
באמת לחשוב עליה ולדעת שכן יש לך או לך משהו כלפיו או כלפיה!
אז אני מדבר על משהו שאני מקווה ומאחל לכל אחד ואחת מכם שיפגש
עם התחושה הזאת - היא מדהימה!
עכשיו אתה יודע שיש לך משהו כלפי מישהי? מה עושים?
אז אני לא בא להטיף או להיות דון ז'ואן או משהו כזה אני בא
לומר שרגשות שכאלה לא נעלמים אלה מתגברים עם הזמן יותר ויותר
וחובה לעשות משהו חובה לנסות אחרת התחושה המדהימה הופכת לסבל!
חבל לא?
אז מה לעשות לא הולך... לא מצליח... לא נורא לפחות לנסות ואם
כן נענתם בחיוב החיים פתאום הרבה יותר יפים גם אם לא יצא משהו
רציני מהקשר לפחות אתם יודעים שניסיתם ואתם יכולים להמשיך הלאה
,התחושה לא הפכה לסבל ומועקה אלה לידיעה שניסתם!
אז אולי זה בא מנסיון ואלי מהפחד שגם אני עכשיו נמצא בשלב
הדילמה אבל לי אין הרבה זמן מה לעשות עוד 46 ימי לימוד ואחרי
זה לא רואים את אותם אנשים שרואים יום יום בבית ספר גם לא את
אותה אחת שהרגשות שלי כלפיה לא ידועים לי וודאי שלא לה למרות
שכבר דיברתי איתה על זה בזמנו ואנחנו ידידים של שלום וקצת מעבר
פה ושם אני לא יודע! מה אני מרגיש? כשאדע אני מאמין שאדע
לפעול! אז או קי אני איתה יחד עוד מכתה ז' זה הרבה זמן אבל
דברים השתנו עם השנים וכבר בכתה ט' ידעתי שאני מרגיש משהו שזה
כצת אחר מסתם להדלק על משהי כמו כל שאר החברות שהיו לי ועוד
מאז אני לא יודע מה? מה אני מרגיש? בלבול רגשות - זאת בדיוק
ההגדרה רק שעכשיו לאחר כמה שנים שאני סוחב את זה איתי ומבשל את
זה מתלווה לזה גם הפחד , הפחד מההחמצה שאני לא אראה אותה יותר
ויתנתק הקשר! חבל לי!
אבל אני לא יודע מה אני מרגיש!!!
עופר אתה מתוסבך - אתה אדיוט - לא נורא אולי תתגבר עם השנים!
כל זאת עם נימה אופטימית ותאחלו לי בהצלחה אולי בכל זאת יהיה
משהו אולי הפחד יכבוש אותי ויגיד לי אתה חייב בכל זאת לנסות
למרות השיחה ההיא שלא אמרה לי כן או לא או אפילו משהו באמצע
אלה השאירה הכל על כנו!
אז איך שלא קוראים לך (נכון לעכשיו רק אני יודע ואני מקווה שגם
את) אני מקווה שיהיה טוב ושנסיים את התיכון ביחד אם באמת ככה
זה צריך להיות!
שלך ושלכם כולכם
עופר