|
מערבולת של כאב ייאוש וסבל
סוחפת אותי אל האובדן
אל ביתו של השטן
ולמעני לחצי התורן הורד הדגל
עוד אהבה נכזבת מיני רבות
מורידה את מפלס התקווה
בעוד טיפה ועוד דמעה
ועוד מעט יגמרו כל התקוות
ישלטו בגופי רק אכזבות
איני מצליח את הכאב לבטאות
הלוואי ומשהוא את כאבי יוכל לראות
הבעיה כנראה היא בי
כיוון שאף אדם אינו סובל את דמותי
איני מבין מדוע איני מבין איך
למה כל אדם על פצעיי דורך
הרי מנסה אני להיות הטוב שביכולתי
ולתת הכל לאשה שתהיה איתי
לאחר שעות של מחשבה והזלת דמעה
הבנתי מהי הבעיה
הקנאה שאוכלת אותי מבפנים
בשילוב עם רחמים עצמאיים
משאירה אותי בין אלפי נשרים כיונה בודדה |
|
|
עד עתה לא הבנתי
מדוע,
אבולוציונית,
ביכולתנו להפיק
צלילים גבוהים
שאיננו מסוגלים
לשמוע באוזנינו.
עכשיו הבנתי.
כדי שנוכל לבכות
חרישית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.