|
אורות רכים מעממים
בלילות החושך הנצחיים
אל מול טיפות הכפור
הנוזלות מעיניי לימות השחור
זמני בוהל ואוזל
מפני כל אדם שנואש ונופל
בעודני נושם
ולבי עוד עדיין פועם
מהרהר אני בתמימות
הרכה והפשוטה של הילדות
תקווה היא לעולם
אל מול הרעש אשר דמם |
|
|
אכן חציר העם,
יבש היה כעץ
אכן חלל העם,
חלל שלי מוצץ
ביאליק מתאים
עצמו להמלצת
מערכת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.