New Stage - Go To Main Page

קובי נדיב
/
כנפיים

שולח אותה על כנפי דמיוני להביא לי תשובות
היא חזרה בידיים ריקות, מושטות:
"חבק אותי נשק אותי
                תפסיק כבר לנבור בפחי החיים
לטף אותי קבל אותי בוא נהיה גוף אחד של שני אוהבים"
השתנתי על החול בצורות,
לא ידעתי מה להגיד
אז שלחתי אותה, על כנפי דמיוני, להביא לי מראות מהעתיד.

היא חזרה קצת אחרת, כאילו יודעת דבר מה
בידיים ריקות, חיוורת וחסרת נשימה:
"איך תאהב אם אהבת?
ולמה ביקשתי אותך?
הן אתה לא צעדת בשדרות ילדותי כפי שצעדתי אני בשלך!"
 
"אך עדיין רוצה?" שאלתי "לבדוק אם רצונך הוא כרצוני?"
היא חייכה חיוך מקסים
והושיטה לי את כנפי דמיוני...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/1/02 11:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קובי נדיב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה