שחר בק / נאות דשא מקויצות |
מנקרת את עיניו
כמו נאות דשה מקויצות
מכאיב להולכים בנבכי גבעוליו
מכה בגב החולמים על אדמתו.
פוער תהומות כאב, לא בו
שמח מבריחתו הביישנית של העצב, לא שלו.
ואני אקום באחד מן הימים
ממקום שיבתי ואקצור את הדשא
עד עפר ואהפוך עפר ואשנה סדרים
באחד מן הימים.
באחד מן הימים. ביום הזה יתפרץ
הר הגעש הישן ויהיה מבול נוסף
ואחר אף אחד לא ישכח
ואחר לא יהיה
מי שישכח
או יזכור.
10/97
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|