New Stage - Go To Main Page

נעמה קוניק
/
הפילים עפים דרומה

הפילים עפים דרומה,
ואני נשארת כאן,
נשארת בינכם,
יונקים,אוכלי אדם.
היונקים השמנים שלי,
עפים איי שם ברקיע השביעי,
ואני נשארת לי לתהות,
מה אוכל עוד לעשות...
בני מיני תפסו מעוף,
ואני נשארת, חולמת, על החוף;
בחרו הם בדרך שלהם,
הרחק מכאן,
נחים הם על ענן,
ואני יושבת, וחושבת, עכשיו לאן?
ועד מתי? ואולי לא, ואולי בכלל?
והרוח כבר נשאה אותם רחוק,
אליהם להצטרף כבר לא אוכל,
כל כך חבל, הם כבר הרחק מכן,
מה אכזר הוא הגורל...
הם עפים בדרך בה בחרו,
דרומה אל החום;
אני עומדת בדרך בה בחרו,
דרומה עפה מחשבתי,
אך עוברת אני חיי יום יום.
עופו דרומה פילים שלי,
שאו הרחק את כובד משקלי.
חבל שעפתם בלעדיי,
השארתם אותי מאחור,
חבל שעפתם בלעדיי,
עכשיו לא אדע מהו דרור.
אך עופו אל החום,
ספרו לי מה זה, שאדע,
האם קיים הוא כל היום?
או אולי החום הוא אגדה?
רק זכרו לשוב,
נשב אז על ענן,
ותוכלו אז לספר לי,
איך נראה המקום המיוחל הזה,
הרחק מכאן...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/1/02 10:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמה קוניק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה