ומה אם אפסיק לכאוב ואברח
ויותר לא אבכה ויותר לא אצרח
את נפשי הפצועה הצידה אזרוק
אחשוב שטוב ואביט לי רחוק

אבוא ואספר לך את הכל
מה שלומי ואיך כמעט מתתי אתמול
כשהנפש זרוקה והמוח סגור
האם המוות נראה לי ברור

אתה תהנהן אליי ותחייך
בוהק עיניך יזכיר לי איך
היה לי אז הרגע שהכל השתנה
ובראשי התבהרה אז כל התמונה

אבל הלכת ונשארתי לבד
מחפשת אותך ומוצאת אף אחד
בוא אליי, זה שגרם לי לחשוב
כמה הסוף מרגיש כה קרוב

לא יכולה שוב לשם להתקרב
תעשה מה שתרצה, לך, תתאהב
ושתפתח את העיתון האם ייזלו לך דמעות?
תראה את הילדה שמחשבותיה רחוקות

משהו בי השתנה ונרצח
דלת כואבת נפתחה מחדש
היית יכול אותה לסגור
מאוחר, והכל מסביבי כבר שחור

ואם היית בא, מה היית עושה?
נזהר מאוד וראשך מכסה
כשהכל ייגמר שוב ארגיש טוב
עליך לעולם לא אחשוב
אשים זין על כולם שהמוות קרוב
מכתבים לאהובים ולילה טוב

ומוזר לי לחשוב על כולם
ואני יודעת שאני לא היחידה בעולם
שכואב לה הלב ומתפוצץ הראש
אז למה אני לבד, וממה לחשוש?

שוב אצא ונפשי הפצועה תמות
ואדע שעל היד שלי תמיד יהיה חרוט
עוד הסימן
שעשיתי עם הסכין מזמן
עוד בזמן
לפני שברחתי מכאן.

מוקדש לשחר.