אני צייד שצד את הטרף
ואת על הכוונת חמודה,
במקום לברוח אולי פשוט תודי בעובדה:
את ואני, אנחנו שני אהובים
את מצילה אותי כשרע לי והחיים כה שחורים,
את הקו שלי בין מציאות ודמיון
בין לעשות מה שאני רוצה ובין הגיון.
את תמיד שם גם אם את לא יודעת,
גם אם את לא פיזית שם, מקשיבה ושומעת.
את תמיד שם בלבי ומחשבתי,
את עוזרת לי יותר משאי פעם תדעי,
את עוזרת לי להתבגר לאהוב את עצמי.
ואז אני אוכל לחלוק איתך את אהבתי,
ואהבתי עצומה לא יודעת גבולות
ואני רוצה רק איתך להיות.
רק לחבק אותך ולשמור אותך בזרועותי
לחלוק איתך את כל חוויותי.
אם תרצי בי אני אעשה לך טוב על הלב,
איפה שלי עכשיו כואב,
אבל אם אני יהיה איתך זה יעבור
זה יהיה רק עוד ענן שחור,
בעבר שלי ואת ההווה
את בדיוק מה שאני רוצה.
ותהיה שמש ויפרחו פרחים,
את ואני חבוקים.