שירה פרנלדס / על כנפי נשרים |
מכופפות ושבורות
החובטות את משק כנפיהן
באוויר החם והמחניק
הכולא את העולם בעבותות של
ברזל.
אתה הוא זה שכרה את
קברי בשדה של פרחים
כלניות וחרציות שממאנות
לפרוח או לנבול,
וכל אשר עושות הן זה לצבוע
את דרכי לעברך.
אך שקט ושלווה שורים על פני
ואהבתך מונחת בחיקי,
בלב אשר עודנו פועם בחוזקה
ונאבק על נשימתו האחרונה.
וכשעולם ומלואו נפרסים בפני
לבי שקט עלי, כי יודעת אני
כי אין הוא נטוש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|