את ציירת מסביב לדמותך השלמה
קו מקווקו בדיו אכזרית
ובעזרת זוג מספריים חד
אחד
גזרת את כל הצללית
והלכת
לגור בבית רחב
עשוי חלונות וחורי מנעולים
לבשת מחשופים, ולאזנייך ענדת
שני נקבים גדולים.

שתקת, והקפדת שלא למצמץ
ואכלת מהבייגלה את החורים
וניגנת יצירות בלי
פתיחה ובלי קץ
רק בקלידים השחורים.
והפרחת מסיגריה עשן טבעות
ושאפת חזרה, אבל לא לריאות
וציירת רקיע כחול
במשקע מי הכוס לניקוי המכחול...

במקום בו נגזרת לחופשי
היום מהדהדת
צורה
פעורה
ושריקת עזובה מלחינה
מאסר ועבדות בחלל הנקרע:
למרבה אסוני, את חתכת את קו המתאר
בצידו הפנימי
ובגבול חירותך נלפתות כפותיי לקווקוו,
סורגי עולמי.