"One of the principal functions of a friend is to suffer (in
a mild and symbolic way) the punishments that we should
like, but are unable, to inflict upon our enemies."
Aldous Huxley, Brave New World
מכתב אחרון
קראתי את מכתביי האחרונים שוב. ראיתי לפתע שלא ביטאתי כלל את
אהבתי האמיתית כלפייך. כתבתי אי שם שאמרתי לך אודות האבק
המתעופף באוויר וכל אלה, אולם מהו תיאור זה כלעומת אהבתי? הנה,
עייני נא שוב ואמרי לי האם מתארים הדברים את רגשותיי הכנים
כלפייך.
את סם ממריץ עבורי. התעוררתי בשעה שש ולא הצלחתי להירדם עוד,
חשבתי עלייך. בלילה חלמתי עלייך, וקוננתי שירים לכבודך. פואמות
שלמות כתבתי על התבוננותי בעינייך. בקינות ארוכות רשמתי את
מבטך וחיוכך, בכל דבר ובכל עת אני רואה אותך. כשאני משחק שחמט,
כשאני קורא בספר, כשאני רואה זוג המתנשק על ספסל ציבורי, כשאני
מציע את מיטתי, כשאני מקשיב בשיעורים או פותר בחינה, כשאני
צופה בסרט, כשאני רואה רסיסי זכוכית מתעופפים באוויר ונתפסים
אל הרצפה, כאשר אני חושב על מהות חיי, כאשר אני רואה מכונית
חולפת לנגד חלוני שעה שאני עומד ומשקיף כלפי הרי יהודה, כאשר
אני כותב לך מכתב זה.
כל אדם יכול להפוך למשורר כשהוא מרגיש אהבה. אין בכך גדולתה של
האהבה עבורי. לא אומר לך שאני יכול להביט בך שעות ארוכות
בשתיקה, לא אומר שאזכור כל הגה שהגית לעד, לנצח, עד יום מותי,
לא אומר שכל מגע יד בינינו, כל לחיצה, כל חיכוך מקרי, שמורים
בזכרוני כאילו היו זה-עתה, ועודם מתרחשים, לא אומר שאזכור את
ריחך, קרינתך, תווי פניך, קולך.
האם השכלתי לתאר את אהבתי? מאום לא השכלתי, ואהבתי עודנה שם
מבערת בנבכי הנפש כשם שביערה קודם. לא בזאת, אלא ברציונל
הפתרונים, הדרך להתמודד עם הדחייה. ומהי אותה אהבה? משיכה
מינית הנוצרת על ידי פליטתם של חומרים כימיים מגוונים לאזורים
שונים במוח. כיצד אקשרה למכוניות חולפות או רסיסי זכוכית,
אינני יודע, ועל כן עליי לסתום פתח זה ולאטמו באותם רסיסי
זכוכית, למען לא ייצא ממנו דבר עוד.
התמוטטתי כלפי פנים, חרבתי לתוך עצמי, על בטחוני העצמי והאגו
וכל ערכיי העצמיים, בכאב מרגיז ובלתי פוסק. בעצמה אדירה אני
מרגיש כמה לא הוגנת הייתה תשובתך. אני ממורמר ומבקר את
התנהגותך, ואינני מתכוון להתנצל על כך. הפתרון שלי טמון
ברציונל, והרציונל אומר לי שרק אם אנתק את הקשר עמך, אם אהפוך
אותך למושא שנאה, אם אחשוב שאין נלעגת ואיומה ממך בין כל נשות
תבל, או-אז אוכל להפסיק את הלאות ולדום על משכבי בלעדייך.
ואולי, אולי רק אעשה זאת בכדי לגלות שעודני אוהב את הנלעגת
בנשות תבל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.