ששת ארמון / עירי מוכת הגלים |
אט מתקלף הטיח
וערפל עוטף - לבן, פריך,
אך אין בו מסתורין, רק פיח אהבות מתות.
ודחי הרוחות מביא על גב גליו
את כל שחפי הלב
מכל איי הים וכל הארצות
הרחוקות, הנחלמות והקסומות.
וכשבעיניהן המלח חד, צורב,
קוראות בבכי כל ציפורי השיר המרומות
ובכנפיים עיפות, רפות
מתערסלות ברוח ועפות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|