הליל בא, שבת האיומה.
ובכיכר, קולות ומהומה.
הלב הולם,
בתוך אימה חולם.
הושיטו יד,
עוד עם אחד.

הדלת עוד, פתוחה היא לרווחה.
והכיכר, שלום ועקידה.
ושוב אחזור,
ועוד אבוא לשם.
הושיטו יד,
עוד עם אחד.

אני זוכר, הדרך ארוכה היא.
אני חוזר, והמדינה שונה לי.
אל הכיכר.

שנה עברה, האבן בפינה.
ועוד שנה, וכמו לא השתנה.
פה נעמד,
הלב בך נצבט.
הושיטו יד,
עוד עם אחד.

אני זוכר, הדרך ארוכה היא.
אני חוזר, והמדינה שונה לי.
אל הכיכר.

איך הילדים בוכים בכיכר.
איך הילדים שרים, וקר.


1997