לחברה שלי היה "בית לבד". ככה אנחנו קוראות למצב הבית כשהוא
נטול הורים...בכל אופן, התכנסנו כמה חברים וחברות.
דיברנו, צחקנו, אכלנו, שתינו...לצערי, שתינו היה תרתי משמע שכן
כולם חוץ ממני הוסיפו לספרייט גם אלכוהול.
לא אהבתי את זה- מודה ומתוודה. וגם דאגתי טוב טוב שהן ידעו את
זה. ואז א' כעסה על הבעת דעתי הנחרצת. אבל לא היה איכפת לי,
חוסר ההתחשבות לא בא רק מהצד שלי...
אז נרדמתי לכמה דקות וכשקמתי כולם כבר היו שיכורים מעושנים. אז
ארזתי את עצמי והייתי מוכנה ומזומנה ללכת הביתה כשפתאום ראיתי
שחברה שלי- ש', צריכה עזרה להגיע לשירותים. אתם שואלים למה?
טוב...כששותים אלכוהול בלי הכרה בסוף מקבלים חשק להקיא, לפעמים
זה לא חשק אלא הדבר האמיתי. בכל אופן, לקחתי אותה לשירותים
והכנתי לה קפה והשקיתי אותה מים...היא נחה. אח"כ היא הקיאה על
הרצפה בסלון. שלחתי אותה שתסיים לפלוט בשירותים. כולם היו
שיכורים ולא שמו לב בכלל שמשהו לא היה בסדר. ז"א, הם כן שמו לב
אבל דעתם הוסחה ע"י הסוטול.
אז מה כבר יכולתי לעשות? בלי לחשוב פעמיים ניקיתי לה את
הקיא... זה לא מגעיל כמו שזה נשמע. גם אתם הייתם עושים את אותו
הדבר...לא?
בקיצור הילדה הקיאה את הנשמה שלה עוד כמה פעמים באותו הלילה
המהולל. אני יודעת שזה נשמע מתחסד ומתלהב מצידי אבל תעשו
לחברים שלכם טובה- אל תשתו אלא אם כן אתם יודעים כמה "צריך".
לנקות את הקיא היה הדבר הכי פחות נורא שיכל לקרות. כי מה
לעשות, יש גם השלכות יותר גרועות לשתיה כמו התעלפות
וכדומה...החברים שלכם יכולים להציל לכם את התחת עד מחר אבל
תחשבו על זה שבסוף- ההשפלה וחוסר הנעימות הם שלכם.
ביום למחרת ש' התקשרה אלי אלפי פעמים כדי להודות לי...תנסו
לדמיין את עצמכם אומרים למישהו את המשפט הבא בלי להרגיש צביטה
בלב: "וואי...מזה תודה שניקית לי את הקיא"...