ינון וגיא התחילו ללכת בכיוון השיח (ארכיון(מחששה)), ארי היה
באזור מסיבה לא ברורה בכלל.
פניתי לדרכי, הייתי צריך ללכת להשקות את הצמחים שלי (חיטה
וצנונית), אני מגדל אותם כדי לאכול אותם כשהם יהיו מספיק
גדולים.
בשנייה שהסתובבתי פגעה בגיא וינון משאית ענקית שסוחבת סדנים
הנהג בלם ועף מהשמשה הקדמית, הוא נפל בדיוק ליד ינון, על אריה
עף סדן והפך אותו לחביתית.
כשחזרתי מהשקיית צמחי הם עדיין היו על הרצפה, כל המורים
והתלמידים פשוט קפאו במקומם (כמו בפאוז).
לא הצלחתי להתרכז, כל מה שעלה לי לראש היה "ממממ.... דג"
(גיא). לאחר מספר שניות בצורה מאוד החלטית החלטתי שהשרותים הוא
המקום הכי טוב לחשוב בו אז הלכתי להשתין.
כשחזרתי התחיל להופיע קו מחשבה אבל הוא נמחק לגמרי כשראיתי את
אריה החביתית ושוב כל מה שעלה לי לראש היה "ממממ.... דג מת
אריה שותק" (גיא+אילתור).
בדרך לשירותים (שוב) כדי לאסוף את מחשבותי (שוב) עבר לידי איזה
ערס וביקש ממני סיגריה, רציתי להגיד לו כרגיל שאני לא מעשן
בבית ספר אבל כל מה שיצא לי היה "ממממ..... קרפיון, ההוא עם
הסגריות נדרס על ידי משאיון", הוא הסתכל עלי במבט של ערס (לא
מבין) והלך.
הגעתי לשירותים הוצאתי את הזין והחלטתי שצריך לקחת מאורן (השם
הפרטי של נעים), שפכטל, שלושה קופסאות עץ וטוש.
סיימתי. אורן לא היה במשרד אז פרצתי פנימה (זה לא היה קשה כי
הדלת קיימת שם כבר 60 שנה), הוצאתי את הדברים שהייתי צריך
ופניתי לכיוון מקום עבודתי.
ראשון החלטתי לגרד את אריה, הוא היה הכי פשוט לדחוס לתוך
הקופסה. כתבתי על הקופסה "אריה שתוק" והנחתי אותה בצד.
שני הלכתי לגיא הוא שכב כמה מטרים לפני המשאית, בעצם זה היה רק
החלק החיצוני שלו, קיוויתי שלא אבלבל בין החלקים של ינון ושל
גיא.
אספתי את גיא לתוך הקופסה שלו, כתבתי "גיא פריק" והנחתי אותה
ליד הקופסה של אריה.
התקשרתי למשהו מהקיבוץ שיבוא לאסוף אותי ולהסיע אותי לחדר
המתים.
שלישי ואחרון אספתי את ינון ששכב "מחובק" (מה שנשאר מהם) עם
הנהג משאית, עלה לי לראש שהם זוג חמוד, השמן והלא, גיחכתי, חי,
חה, חהחהחהחהחיחיחי.
הצלחתי להתרכז מחדש ולאסוף את ינון לתוך הקופסה שלו, כתבתי
עליה "ינון האומו" ואספתי את שתי הקופסאות האחרות, הלכתי לחכות
להסעה.
כשההסעה הגיעה הדלקתי סיגריה, העמסתי את הקופסאות בספסל האחורי
ונסענו.
בדרך על כביש הסרגל, או שבעצם זה היה יכול להיות כל כביש אחר,
סיימתי את הסיגריה וזרקתי אותה דרך החלון.
הסיגריה עפה בדיוק לתוך המנוע של הרכב מאחורינו שהתפוצץ וגרם
לתאונת השרשרת הארוכה בעולם ובעלת כמות הנפגעים הגבוהה ביותר
בהיסטורית בני האדם, כמעט כמו במלחמת העולם הראשונה והשניה
ביחד, אני חושב.
אנחנו לא נפגענו כי היינו לפני האוטו וגם נסענו ממש מהר אז
הפיצוץ לא פגע בנו.
כשהגענו לחדר המתים היה שם איש מעניין, לא בעל דעה מעניינת,
פשוט אם אי פעם תראו אותו תבינו שהוא היה מעניין.
הבאתי לא את הקופסאות, הסברתי לו מה קרה והלכתי.
יומיים אחרי זה קיבלתי טלפון מבית-הספר.

אני מושעה על כך שלא לקחתי איתי גם את הנהג משאית שעדיין שוכב
שם על הכביש.

בתור "אות מחאה" שרפתי אותו (את הבית ספר, עם כל המורים וכל
התלמידים).

ככה מתו באשמתי הכי הרבה אנשים בהסטוריה אפילו של הסרטים.