[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עצב פנימי
/
סבא יקר

חשבתי שאתה חבר שלי, הטוב ביותר
יש לי כ"כ הרבה - לך - לספר
אין לך מושג כמה אני מתגעגעת
כל יום עליך חושבת, רוצה כבר לדעת

בגללך אני לא מפסיקה לבכות
אני זוכרת את לטיפותיך - כה רכות...
סבא תחזור, אני מתגעגעת
אתה עוד אוהב אותי? אני כבר לא יודעת...

ראשי מפוצץ מרוב מחשבות
הן כה עצובות וכה כואבות
לך לא הגיע, לא הגיע למות
עכשיו זה רק אנחנו, אני והעצבות

אתה הסבא שעליו הכי הייתי סומכת
ועכשיו, כל יום את עצמי שואלת
למה דווקא אתה, ללכת היית חייב
מה אני אעשה, בלעדיך, עכשיו...

היית בשבילי ידיד נפש - תמיד
על זה כולם יוכלו להעיד
שאנחנו זה לזו תמיד היינו קשורים
אך אתה עכשיו הלכת - לעולמים

ואני בתוך עצמי - הולכת לאיבוד
כולם ביחד ורק אני לחוד
כי לא מוכנה לקשרים אחרים
כואב לי כ"כ, פה, מבפנים...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
השמועות אומרות
שצבוטאותי
וקוטאותי היו
צמד הומואים וכל
ה"טביעה" הזו זה
בסך הכל התאבדות
המונית שלא
הצליחה,
וגם אם היא
הייתה מצליחה,
מה המוני בשני
קוקסינלים?




סרן בנימין
גלעד, הומופוב
וקבלן מבצע
בפרוייקט שכונת
האלמוגים בחוף
גורדון בת"א.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/1/02 3:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצב פנימי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה