מכל פינה, שבשכונה,
היתה שמחה, היתה שירה.
והשכנה, שתופפה.
כך אני זוכר.

יום שישי, קרב ובא.
אל בית הכנסת, יש תפילה.
והשכנה, שברכה.
כך אני זוכר.

אותה, אישה קטנה, ויפיפייה.
כך אני זוכר, את השכונה.

על הכביש, על מדרכה,
לבית הספר, חבורה.
והשכנה, שדאגה.
כך אני זוכר.

יד ביד, בתחנה.
הוא והיא, בנשיקה.
והשכנה, התבוננה.
כך אני זוכר.

אותה, אישה קטנה, ויפיפייה.
כך אני זוכר, את השכנה.

אני חוזר, אני בוגר.
מסע ארוך, אדם אחר.
והשכנה, אינה יותר.
כך אני זוכר.

אותה, אישה קטנה, ויפיפייה.
כך אני זוכר, את השכונה.


1997