[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שיר אלוני
/
רדיו בלה- בלה

סיפור המסגרת:

א. המיקום- מקלט. (תפאורתי- מעוצב כתחנת רדיו, עם טלפונים,
מערכת, מיקרופון ושאר אמצעים להמחשת תחנת רדיו טיפוסית).

ב. הנפשות (?) הפועלות: א. וקסמן, פרדי וקסמן, הפי וקסמן, שץ
וקסמן, ליזה וקסמן, אישתו של וקסמן, הפסיכיאטר, מקהלת ליבו של
וקסמן (הערה: המקהלה מתחזקת ונחלשת לפי מצבו הרגשי של וקסמן
לאורך המחזה), מאזינים, שחקני אופרת הסבון, תומכי שץ, אנשים-
בתור החברה הסובבת את וקסמן.

ג. הפתיחה:
       
             מנורה על וקסמן- ההסבר בפתיחה של הדיסק.
הפסיכיאטר מקליט את עצמו אומר את הפתיחה. אור נכבה על
הפסיכיאטר, אור על וקסמן ועל הפיצולים שמאחוריו.

וקסמן: אומר את הסיבה בגללה נכנס לבית המשוגעים.
ליזה יוצאת- רוצה לתקן, לתת אהבה, מאמינה באהבה.
שץ- יבוא ויגיד שהוא רוצה להתנקם בחברה, שהחברה תסתגל אליו. לא
מאמין באהבה.
הפי- לנצל את הסמים, המציאות ריקה בלעדיהם ואין לו קיום מעבר
לסמים.
פרדי- מסתכל סביבו, אדיש, לא עושה כלום.

הפיצולים מקיפים את וקסמן, מפעילים עליו לחץ לצאת מבית
המשוגעים. הוא בורח, יוצא אל המקלט במדרגות אל הבמה.
וקסמן מתחיל לשדר ובין לבין הוא מדבר על עצמו- אוטוביוגרפיה.
אוטוביוגרפיה במונולוג עם המאזינים.
השמעה של השיר- עכשיו.
רואים את הדוקטור מעביר תחנות ושומעים את ההתחלה של שיר 1.

עלייתו של פרדי: פרדי מתחיל לשדר.
פרדי מדבר לקהל על למה הוא, איך הוא ולמה דווקא על הבוקר- שיר
5 בדיוק שש- טקסטואלי.
קנה מה שאין- בצורת דיאלוג, לפניו תהיה הקדמה של פרדי (יגיד
שלבני אדם יש רעיונות ורצונות מיותרים שמהווים בעצם פתרונות
שימושיים וחד פעמיים לעולם המודרני, שהוא בעצמו דבר מיותר).
מתקשר מאזין: "למה?"
פרדי עונה לו ב-קנה מה שאין, קטע אמוציונלי שאחריו רגיעה- פרדי
על הבוקר (ואריאציה מוזיקלית).
אופרת סבון- טקסטואלי, כאשר הדמויות מוצגות על הבמה בזמן
שוקסמן "צופה בטלוויזיה".
שברי את הטלוויזיה- נכנסת אשתו של וקסמן. שואלת שאלות, מתפתח
דיון, דיאלוג לפי הטקסט של שברי את הטלוויזיה, או שלפרדי אין
מה להגיד, כרגיל.
10 טלפונים של מאזינים ששואלים את פרדי שאלות של איך להתמודד
עם מצבי לחץ כלשהם, ופרדי לא יודע איך לענות להם, אז הוא טורק
או אומר "לא יודע". הטלפון הראשון מבין העשרה הוא שיר  11 (בלי
הקטע של אשתו), אחריו שאר 9 הטלפונים, פרדי צועק: "די!!!",
שקט, ואז מתחיל הלו פרדי (חייב להיות ואריאציה מוזיקלית
מתגברת- כנראה שננגן את זה, לא בטוח+ כוריאוגרפיה סמלית).
שיר הדעיכה- מונולוג של וקסמן, מתחבר עם צפוי שינוי, תוך כדי
זה וקסמן לוקח את הכדור ועולה:

הפי וקסמן: עכשיו אני בוריאציה מוזיקלית (אולי הוא ישיר את זה
בזיופים ואז יצטרף גיטריסט שילווה אותו).
קוק בצהריים, מונולוג מבדר שכזה, תחילת השידור של הפי.
המאזינים שואלים את הפי את אותן השאלות ששאלו את פרדי, והוא
עונה- "סמים, סמים, סמים".
משתלב עם אני קיים.
חדשות- שידור רציני, הפי עושה מהחדשות צחוק (רצחו היום מישהו,
זה עושה לכם משהו?).
נרקומנים- הפי מקריא את "רשימת הקניות של החיים",  אנשים
ממלאים תוך כדי את הבמה בארגזים ובאנשים שלא צריך. לאורך הקטע
הזה וקסמן מכין את עצמו להזרקה ואז בהזרקה הפי עולה.
מעליות- וקסמן בקריז (מסמל את העלייה החזקה ביותר של הפי וגם
את הנפילה הגדולה ביותר).
אני לא רוקד כשעצוב- אנשים מנסים לדרבן את הפי לרקוד, הוא
מתנגד.  מבקשים מהפי לספר משהו מצחיק והפי לא מסוגל כי הוא
בדאון. הרבה אנשים שרים ורוקדים עם המוזיקה ורק הפי לא משתף
פעולה ואומר אני לא רוקד כשעצוב.
בלו בלו- הוא עומד ולא עושה כלום.

שץ: 2 שירים ראשונים שץ+ וקסמן: שם, בראשית ימי הכוח-
טקסטואליים.
שץ אומר- מוזיקלי. שץ אומר מה לעשות (שץ אומר לגלח את הראש)
וכל האנשים שתומכים בו עושים את מה שהוא אומר להם, מחקים את
דבריו ומעשיו.
דברי אתי על כסף- שץ אומר לאישתו. היא מעוררת בו כעס (ע"י
שאלות מצידה) והיא נפגעת מדבריו. ליזה קמה כדי להגן עליה.
רוק נ' רול- דו שיח בין וקסמן ושץ כאשר ליזה משחקת לפי הכתוב.
הפסיכיאטר מפרש את מה שלא ברור.
ליזה "מתה". שץ מתפנה לשיחת טלפון של מאזין. שץ מתעלם מהשאלה
של המאזין ומספר את האיש הרע.
מאזינים מתקשרים ודוחים את שץ (בטענות ששץ הורס את הכל והם לא
מקבלים את זה), ובתגובה לכך גם וקסמן דוחה את שץ (לא יכול
יותר)- ליזה מתחילה להראות סימני חיים.
שץ- נאום אחרון: האהבה מתה. נאום שקול, כאשר הוא מדבר אל
אישתו, אל ליזה ואל וקסמן. שץ זוחל לפינה.

ליזה: ליזה- וקסמן אומר לאישתו שתחזור וגם לליזה שתבוא לתקן את
ההרס ששץ זרע. הוא מזמין אותה שתעזור לו להגיע מחדש לאישתו.
הללויה- ליזה חוזרת והיא שמחה שוקסמן הבין שהאהבה נחוצה, אבל
היא יוצאת נגד האהבה האלקטרונית והשקרית שבאה במקום האהבה
הישנה- נגד האהבה הטלפונית של וקסמן ואישתו, האהבה בשלט רחוק.
ליזה מנסה לגשר ביניהם.
מקהלת הלב שרה מהקטע של "לוויני הרכילות". אישתו של וקסמן
חוזרת אליו בתנועות איטיות ומהוססות, עם מזוודה ביד, וליזה
שמחה.

מי נגד מי- וקסמן לוקח פרח ומנסה לנחש לפי התלישה אם היא אוהבת
או לא אוהבת ("לישון כל היום"- אישתו מגיעה אליו והוא מדבר
בהרהורים).
שגרה- המאבק של וקסמן בפיצולים שלו ממשיך עוד יום והופך לשגרה.
וקסמן מאשפז את עצמו למרות שאישתו חזרה (אופציונאלי).

אפילוג: הפסיכיאטר מסכם את הערב במונולוג הפתיחה, רק בנימה
אחרת.

סוף סיפור המסגרת.

                                       



מערכה א'

פרולוג:

תפאורה- בית משוגעים.  
מקהלת הלב של וקסמן יושבת.
(וקסמן, הדוקטור, פיצוליו של וקסמן עומדים מאחוריו. אור על
וקסמן- מקופל ככדור, אור על הדוקטור- מקליט ברשמקול את חוות
דעתו על החולה א. וקסמן)

דוקטור: לאחרונה נתקלתי בפציינט יוצא דופן. שמו א. וקסמן.
וקסמן נחשף לשטף החדשות בתקשורת, המעבירות בו תחושות של פחד,
אלימות ותחושה של "אין עם מי לדבר". כל זה על רקע של תהייה
אודות מושג האהבה, שהולך ונחלש עם הזמן ומאבד מערכו.
לפי התרשמותי, וקסמן גדל כבן אדם רגיל ורוב התסביכים שלו החלו
לאחר הנתק עם אשתו.
וקסמן הוא סכיזופרן שבמוחו שורצות 4 דמויות שהן שונות ומרוחקות
זו מזו ויוצרות בוקסמן קרע נפשי בלתי ניתן לאיחוי.
פיצוליו של וקסמן הם:
J פרדי- (פרדי צועד צעד קדימה ושותק באדישות) שהוא הפיצול
הדכאוני והספקן של וקסמן. יש לו אופי מלנכולי ומאפיינת אותו
אדישות תהומית- או במילים פשוטות- לא איכפת לו מכלום.
J הפי- (הפי קופץ קדימה, בשמחה מוגזמת). שהוא הפיצול הציני של
וקסמן. הוא בעל לשון חדה כתוצאה מצריכת סמים. הוא בא לידי
ביטוי כאשר וקסמן צורך סם כלשהו.
J שץ- (צועד קדימה צעדים קרים ונוקשים, כמו חייל) שהוא
אנרכיסט, שאינו מאמין בסדרי החברה הקיימים ורוצה לשנותם. אין
אהבה, אין קשר, אין יחסים- רק כוח.
J וליזה- (צועדת צעדים קלילים, חולמת בהקיץ) שהיא הפיצול הנשי
של וקסמן. היא מאמינה בקיומה של האהבה האמיתית, היא מאמינה
שוקסמן צריך את האהבה יותר מהכל.

(האור על הדוקטור נכבה, וקסמן והפיצולים מוארים. וקסמן מרים
מעט את ראשו).
מקהלת הלב של וקסמן קמה ומסתדרת.
וקסמן: (מדבר בקול כמה) לו רק היה לי עוד קצת זמן, רק עוד קצת,
אולי הייתי יכול להשתלב איפה שלא יכולתי מקודם. זה לא המקום
שלי, אבל מה לעשות- כאן אני, כי לא הסתדרתי בחוץ.
ליזה: לו רק היה לי עוד קצת זמן להתבטא, הייתי מוכיחה שיש עוד
מקום לאהבה בעולם, וזה מה שכולם באמת צריכים בחיים האלה.
שץ: החברה הזאת לא עובדת נכון, אני אמעך אותה, אני אשרוף אותה,
ומהאפר תיוולד חברה חדשה- החברה של שץ.
הפי: אני זוכר שלפני האשפוז השארתי קצת חומר קל, כימי קל, בתוך
המגירה... חבל להשאיר משאבים בלתי מנוצלים בשטח...

(מיד מתחילים שלושת הפיצולים להסתובב סביב וקסמן במעגלים
ואומרים לו בהתחלה לאט ובלחש  ואח"כ במתגבר- "תברח!". וקסמן רץ
החוצה ואתו הפיצולים, חוץ מפרדי שהולך לאט ובאדישות, ואומר
לקהל:)
פרדי: הולכים אז הולכים, חוזרים אז חוזרים...

(סירנות. חושך. אנשים מוציאים את התפאורה של בית המשוגעים
ומכניסים את עמדת השידור. אור נדלק על וקסמן).
וקסמן: (יורד ל-"מקלט", מסתובב עם ידיו בכיסיו, פרדי מתיישב
בעמדה. הפיצולים האחרים נמצאים בצד הבמה.) (אל הקהל) הייתי כמו
כולם, לא עשיתי שום דבר שונה, הלכתי עם הזרם, ודווקא אותי הם
אשפזו. דווקא אותי הם לא רצו. דווקא אני נשארתי לבד. (חוזר על
המשפט שוב, חלש.) למה?

מקהלת הלב מתחילה להירדם.
אוטוביוגרפיה- טקסטואלי (וקסמן מספר לקהל).
וקסמן: (דיבור רגיל) כמו כולם הלכתי לגן וספרתי עד עשר, אחר כך
הגיע הזמן ללכת לביה"ס, (בדיבור ציני, צוחק) דנה קמה, דנה למה?
כמו כולם... אחר כך אני בן שלוש עשרה- מזל טוב! בר מצווה! (שוב
כרגיל) אחר כך ואחר כך פתאום צבא. (באבסורדיות) להיות חייל זה
נורמלי, להיות משוגע זה מטומטם? (הפי נכנס) אחר כך ואחר כך
טיול בעולם וילד טוב של אימא מגלה את הסם (ליזה מלווה את
וקסמן) אחר כך היא עזבה והלב נשבר (שץ מצטרף בצעקה) והגהנום
שבבטן שרף את כל מה שנשאר. (וקסמן לבד) אחר כך פחדים וחשד שהכל
מכוון, (פרדי לבד, בשקט ועם חיוך קטן ורומז) אחר כך אשפוז
במוסד מנוון (וקסמן) אחר כך גידלתי כנפיים והתחלתי לעוף (בצעקה
מבהירה) ועכשיו זה עכשיו.

עכשיו- מוזיקלי. (וקסמן רץ ומסדר את האולפן, הדמויות האחרות
צועקות "בלה בלה" כשנחוץ. מסתיים- אור על הדוקטור, מעביר
תחנות- טרק 1 שבע דקות לשש).

פרדי: (טרק 5- בדיוק שש- טקסטואלי, פרדי בעמדה) עכשיו בדיוק שש
בבוקר. אם אתם שואלים אותי, עוד יום של חרא מצפה לנו. אז אתם
יכולים להישאר במיטה, על הרצפה, לא חייבים להתעורר, לא צריך
לקום. שום דבר טוב לא מחכה לכם בחוץ. את לא חייבת להתאפר,
גבירתי. אתה לא צריך לצחצח שיניים, אדוני. היום הזה יהיה שגרתי
ככל הימים וחסר תוכן, בגלל אותם צרכים מטופשים של בני אדם.
בגלל אותם דברים שאין בעצם צורך בהם. בגלל אותם דברים שאין
משמעות בלהשיג אותם- פתרונות חד פעמיים ולא שימושיים לעולם
המודרני, שבנתה הציוויליזציה שלנו. אותה התמסחרות חסרת תוכן
שהביאה אותנו עד הלום.

פריז 1: (אור על הדוקטור, מקליט)
דוקטור: וקסמן מבטא את עצמו כרגע בסלידה מהחיים המודרניים
ומהצרכנות האובססיבית. זהו בעצם ביטוי של פיצולו- פרדי. פרדי
נראה כמתריס נגד אותם צרכים מיותרים של בני האדם. אולי הוא
יסביר את עצמו מעט, כך שאוכל להבין למה הוא מתכוון. בכל מקרה,
זוהי התבטאות אופיינית לפרדי המתבדל מהחברה וממנהגיה, שנראים
לו מטופשים, מיותרים וחסרי תוכן.

קנה מה שאין (אור נכבה על הדוקטור, צלצול טלפון, פרדי עונה,
אור על המאזין)
מאזין 1: שמעתי אותך בדרך הביתה מהעבודה שלי...
פרדי: מהעבודה??? הביתה??? למה???
מאזין 1: עבודה- כסף, בית- אישה, אוכל- מצרכים, מוצרים לבית.
קפה של בוקר! למה אתה אומר שבכל אלה אין משמעות?
פרדי: למה? כי בקפה שלי אין קפאין! וזה מה שאתם באמת רוצים,
לא? (הפסקה) בסיגריה שלי אין ניקוטין! בסוכר שלי אין סוכרים!
בקולה שלי אין קוקאין! וזה המפתח לחיים מושלמים??? (הפסקה)
בסבון שלי אין סבון! וזה מה שהחיידקים הכי אוהבים, נכון?
(הפסקה) בגבינה שלי אין שומנים! בסטייק שלי אין כולסטרול!
בבירה שלי אין אלכוהול! אנינות הטעם מחייבת, נכון? (הפסקה,
נאמר בציניות) עמוד על שלך! על תוותר! תתעקש! קנה מה שאין, אל
תקנה מה שיש!

פריז 2: (אור על הדוקטור, מקליט)
דוקטור: פרדי מתבטא בעזרת הבאת דוגמאות אבסורדיות לאותם מוצרים
השוללים את עצם מהותם. לדעתו של פרדי, המוצרים האלה הם מיותרים
וחסרי טעם, והם מאפיינים את הטיפשות שבחיי היומיום של בני
האדם, את חוסר הצורך בהם. ואכן, כזה הוא פרדי- לא צריך את
החיים שבחוץ ואת החברה. הוא מתעלם מהם לחלוטין.
(המשך הקטע- אופציונאלי) תזכורת לעצמי- פרדי אכן מדבר על דברים
רלוונטיים, ויש משהו בדבריו. הקפה בלי קפאין קיים כ-"D-Caf"
האמריקאי. סיגריות בלי ניקוטין- אפשר לקנות בסופרפארם בשקל
לאחת ונקראות "סיגריות בריאות". הסוכר בלי סוכרים- זוהי
הסוכרזית. ובעצם מה הטעם בגבינה ללא שומנים? ומה הרעיון של
בירה ללא אלכוהול? תזכורת לעצמי- לברר את טיבם של מוצרים אלו.

(חושך על הדוקטור, אור על וקסמן ושות')
(פרדי ממשיך לדבר מיד, כאילו לא היה הפריז)
פרדי: (למאזין) אתה מבין? באמת ששום דבר לא משנה כלום. אבל
לחרא שהזכרת מקודם אין חשיבות כלל.
מאזין 1: פרדי, אתה צודק. למה לי להמשיך לאכול את הזבל
שמאכילים אותי כל הזמן?
פרדי: למה לא? למה כן? תנתק, איש מסכן. (מאזין 1 מנתק)
וקסמן: הבנת? לא הבנת? מוקדם לך? עוד מעט פרדי יסביר לך הכל!

אופרת סבון
(וקסמן צופה בטלוויזיה. צלצול טלפון, פרדי עונה. הערה:
הטלוויזיה נשארת דלוקה עד שאשתו של וקסמן מכבה אותה).
מאזין 2: בוקר טוב, פרדי.
פרדי: בוקר.
מאזין 2: אני במקצועי התסריטאי של "לגעת באושר" ויש לי בעיה.
היום אני צריך להגיש פרק של "לגעת באושר" לבוס שלי. מה אתה
מציע לי לעשות? אני לא יודע איך להמשיך את מה שכבר היה בפרקים
הקודמים... נמאס לי מכל ה-"אני שכבתי עם הבן של השכנה שאשתו
היא המאהבת הסודית של אמי הצולעת, שהכלב שלה נכנס לי עמוק
לתחת". אתה מבין, לפי דעתי אתה מיוחד ושונה, שמעתי אותך בבוקר
והתרשמתי מאוד מדרך המחשבה שלך. איך אתה רואה את הפרק הבא?
פרדי: (אומר את אופרת סבון, ברקע מוזיקת הפתיחה של פרדי על
הבוקר, אופרת סבון משוחק פיזית עם שחקנים לפי הטקסט) אני רואה
יפיפייה מהממת שרצה מצדו האחד של חדר מהודר, לצדו השני. הטלפון
מצלצל! היא רצה בהילוך איטי, לשיערה השחור יש ברק עם איכויות
של הילת מלאכים... היא מרימה את השפופרת, גונחת שורה ומחייכת,
מודעת ללובן שיניה, אני מחייך במבוכה חיוך מלא ניקוטין, ופותח
עוד פחית בירה של גברים. צילום מאחור מלווה את שיערה שגולש
מתחת לכתפיה, וצונח ברכות על גבה החשוף. אני מגרד את ראשי
באותם אזורים מוכי נשירה ומודה לאל שיש לי זוג עיניים ירוקות.
היא מנידה את ראשה ימינה, שיערה גולש ימינה. היא מנידה את ראשה
שמאלה, שיערה גולש שמאלה. פתאום היא מחווירה, אישוניה מתרחבים,
החיוך המושלם נעלם, היא פוערת את פיה, ומתחילה להקיא שמפו, אני
מתחיל להקיא בירה, בפרסומת אחרת, יפיפייה אחרת מקיאה יוגורט,
ילד מקיא פיצה ושני המבורגרים, בנקאי מקיא כסף, כלב מזיין
טלוויזיה ושותה קולה. היפיפייה מתעלפת, צונחת לתוך ערמת שמפו,
ושוב צילום מאחור, שמלווה את שיערה הגולש אשר לא איבד מזוהרו.
מאזין 2: (מנתק)

פרדי על הבוקר (פרדי משדר, מוזיקלי, אופציה אחרת- פרדי מקריין
את הטקסט וברקע המוזיקה. פרדי יושב מול הקהל, שפוף, השחקן משחק
לפי הכתוב להלן).

פרדי: פרדי על הבוקר, אתם בקושי פקחתם עיניים... (אור על שולחן
קטן, לידו יושב השחקן כאיש עם משקפיים ועיתון. השחקן קורא
בעיתון) נתונים סטטיסטיים, אנשים עם משקפיים. (האיש מוריד את
המשקפיים לשולחן, זורק את העיתון, זורק את הראש לאחור ומשפשף
את עיניו) העצבים כמו מסטיק , והפחדים חדים עדיין... ושאלה אחת
קטנה, שנשאלת פעמיים: מה יהיה? מה יהיה?! (האיש מוריד את הראש
ותופס אותו)X2.
פרדי על הבוקר- צחצחתם את הניקוטין מהשיניים??? (האיש בודק את
שיניו עם כף) יום חדש מתחיל, וזה מה שברור בינתיים. שחקני
רולטה- הקזינו הגדול פתוח! (האיש מרים את העיתון מהרצפה וחוזר
לעיין בו). נרוויח או נפסיד?! (האיש מתייאש וזורק את העיתון)
שום דבר כבר לא בטוח (האיש מוציא סיגריה שקרית ומעשן).
תגידו... מה יהיה?! מה יהיה?! (האיש נרדם ליד השולחן, עם
הסיגריה בפה).

פריז 3: (אור על הדוקטור, אור נכבה על השאר, הדוקטור מקליט)
דוקטור: לפרדי בעצם אין תשובות, אין אמונה בעתיד, הוא בעצמו לא
יודע מה יקרה ומה לעשות. הוא פתוח לכלום. מעניין מתי החברה
תבין ותדחה אותו. החברה איטית בהבנה... אבל לפי דעתי זה יבוא
עוד מעט.

(אור נכבה על הדוקטור ונדלק על וקסמן ושות')
מקהלת הלב  מתעוררת כשאשתו של וקסמן נכנסת.
שברי את הטלוויזיה (אשתו של וקסמן נכנסת למקלט, הטלוויזיה
דלוקה.)
אשתו: (נכנסת ומתקרבת לכיסא של וקסמן. וקסמן בוהה באוויר) אז
מה ככה, תגיד? מה אתה רואה שם? יש משהו מעניין?
פרדי: אני לא רואה כלום. זה סתם דלוק.
אשתו: (לוקחת כיסא ומתיישבת ליד וקסמן, מלטפת לו בעדינות את
השיער והוא מעיף לה את היד) זה אף פעם לא ישתנה, נכון? אתה
נורא אוהב ת'קטע המחורבן הזה של להיות בבעסה, אתה אף לא תוציא
את עצמך מזה... נכון? זה מתחיל להימאס... לא נמאס לך להיות
עצוב כל הזמן?
פרדי: שברי ת' טלוויזיה... אל תתחילי לשאול אותי שאלות
עכשיו...
אשתו: מתי התחלת להיות כזה אפס שלא איכפת לו, שלא רוצה להיות
כלום, הא? (הפסקה) אין לך שום שאיפה? שום דבר שאתה רוצה לחיות
בשבילו?
פרדי: אולי מספיק עם החידון? עזבי אותי מכל הזה. בואי, נלך
לישון, אולי זה יעזור לי לחלום שוב... (הפסקה) אבל מה זה משנה?
לא משנה כמה אני אחלום להגיע לאנשהו, לא משנה שיש לי ים של
אהבה בלב וקצת כסף בכיס, זה לא חשוב, ממילא העצב יצוץ מאיזשהו
חור...
אשתו: אתה נותן לו, לעצב, שיבוא, כי אתה אוהב אותו, אתה מכור
לפוזה הזאת של "אני בבאסה, בואי תצילי אותי". נמאס לי להציל
אותך כל הזמן. תציל את עצמך קצת.
פרדי: לפעמים אני שונא את הכנות שלך, אבל את צודקת, אני לא
יכול בלי העצב הזה. לא יכול אחרת.
אשתו: (עומדת) אתה כן יכול, וזה עומד לך מול הפרצוף, אבל אתה
לא רואה. אתה לא רואה אותי. (הפסקה, נותנת מבט אחרון בוקסמן
ומכבה את הטלוויזיה). טוב, ביי. (יוצאת)
מקהלת הלב מתיישבים בייאוש.
(אור על הדוקטור, מקליט)
דוקטור: בעקבות שיחה עם אשתו, וקסמן, שפועל דרך פרדי, נחלש, כי
השיחה הבהירה לוקסמן שדרך פרדי אשתו לא מקבלת אותו, דוחה אותו.
וקסמן מודע לתכנוניה של אשתו לטוס במשלחת לאפריקה, שם היא תטפל
באנשים רעבים. הוא מבין שיכול להיות שהשיחה בינו לבין אשתו
תגרום לה ליישם את תכנוניה אלה.

הלו פרדי (חבר מתקשר לפרדי. צלצול, פרדי עונה). הקדמה א':
פרדי: (לעצמו) מה עושים אני לא יודע...
חבר: מה 'ניינים, בנאדם?
פרדי: פתחתי תחנת רדיו חדשה, "רדיו בלה בלה". רוצה לשמוע?
חבר: לא, אתה לא נשמע לי טוב, בנאדם, אתה חייב לטפל בזה.
פרדי: (מגחך)
חבר: באמת. הגיע הזמן שתיקח את עצמך בידיים, באמת.
פרדי: אני לא יודע מה להגיד.
חבר: אתה צריך להיות מבסוט. (מנתק, פרדי מנתק אחריו).

הקדמה ב' (קטע מאזינים):
(פרדי יושב בעמדה, בוהה באוויר, צלצול 1)
פרדי: (נותן לטלפון לצלצל, ואז מרים).
מאזין 3: אה... פרדי? הלו? (פרדי מהמהם חזרה) צ'מע, אני חייב
לרוץ עכשיו לביצפר, יש לי מבחן עכשיו, לא למדתי בגרוש, מה אני
עושה?
פרדי: אל תעשה. (מנתק, מצלצל 2, פרדי עונה).
מאזינה 1: פרדי? אה... תקשיב. היום בערב אני יוצאת עם איזה אחד
פעם ראשונה. איזה שמלה כדאי לי ללכת לקנות?
פרדי: זה משנה? (מנתק, עונה לצלצול 3, בינתיים מצלצל 4)
מאזינה 2: תגיד, פרדי... מה כדאי לי להכין לילדים שלי
בצהריים?
פרדי: כלום. (מנתק, עונה ל-4, מצלצל 5)
מאזין 4: פרדי? צ'מע, אני מתלבט אם ללכת עכשיו למשמרת של
הצהריים, במקום המשמרת שפספסתי, או ללכת לישון? מה אתה אומר?
שאני אלך לעבוד?
פרדי: לא יודע. (מנתק, עונה ל-5, מצלצל 6)
מאזין 5: פרדי? אה... שמעתי מה שאמרת קודם על הקפה בלי קפאין
וכל זה, ועכשיו אני לא יודע אם ללכת לעשות קניות או לא. כן?
פרדי: כן? לא? כנלא?! (מנתק, עונה ל-6, מצלצל 7)
מאזינה 3: פרדי... הלו? היי! תגיד, אתה חושב שכדאי לי ללכת
לאכול עכשיו צהריים במסעדה צרפתית עם הבוס שלי, או שאני אשאר
בבית ואכין סתם משהו?
פרדי: שמח שהתקשרת. (מנתק, עונה ל-7, מצלצל 8)
מאזין 6: פרדי? היי... מה רציתי לשאול אותך?
פרדי: מאיפה לי לדעת?! (מנתק, עונה ל-8, מצלצל 9)
מאזינה 4: פרדי, הכלב שלי מת הבוקר, ולא בא לי לעשות כלום...
פרדי: אז אל תעשי... (מנתק, עונה ל-9, מצלצל 10)
מאזינה 5: פרדי? הלו? (פרדי מהמהם בזעם מה) אתה חושב שאני
צריכה ללבוש לראיון עבודה שלי חצאית מיני?
פרדי: לא ! כן! מה? למה?? לא יודע?! מי יודע? לא אני... (כל
הטלפונים מצלצלים בו זמנית, פרדי, אחוז טירוף, רץ למרכז הבמה,
צועק) די!!!! (נכבים האורות על הבמה, אור עמום על פרדי, מתחילה
השמעת הלו פרדי)
(עם כל שאלה נכנסת דמות לבושה בשחור, ומתחילה לשיר עם השיר.
פרדי תופס לעצמו את הראש במשך כל השיר, ועונה את התשובות לפי
טקסט השיר. הדמויות מתחילות להקיף את פרדי, אבל פרדי עדיין
נראה לקהל. הסבב השני של "הלו פרדי" בווליום יותר חזק, יותר
צעקות, פרדי מניד את ראשו לאורך כל הסבב השני. סיום השיר-
הדמויות בשחור יוצאות, אחת מהן בולטת לקהל, שואלת את פרדי)
למה? (פרדי עונה בשקט יחסי) ככה. (וקסמן מפנה את גבו לפרדי
וחוזר לעמדה. פרדי זוחל לכיוון שאר הפיצולים ונשאר שם שפוף).

שיר הדעיכה (קטע של וקסמן)
וקסמן: איך זה שכל השאלות באות עכשיו? אני חושב שזה בגלל שעת
הצהרים. וכל מה שעובר לי בראש זה שמהצהרים צריך אופי, וצריך
לדעת איך להתמודד עם העומס שיש...
מה להיות? ליצן או חכם או מה? כמו כולכם, או כמוני? להיות אחד
למיליון או אחד ממיליון? (הפסקה) אהיה מה שאהיה, אהיה הכל, וכל
הזמן אשתנה.

צפוי שינוי (המשך מונולוג וקסמן)
וקסמן: (פותח את המגירה לידו, מוציא טריפ). זה כבר קבוע, או
שזה ישתנה? תמיד בצהרים הפי וקסמן מתקרב ומפתה (תוך כדי מקרב
טריפ לפה, והפי מתקרב אליו) ופרדי מתרחק ודועך (מרחיק את
הטריפ)... הפי וקסמן הוא האיש שצוחק, אז צפוי שינוי (בולע את
הטריפ).


מקהלת הלב רוקדת ושמחה עם הפי.
עכשיו אני- ואריאציה מוזיקלית. (הפי קופץ ומתחיל לשיר מיד אחרי
הטריפ. רצוי להוסיף משחק אורות, עשן, המון קיטש ושמח, הפי
מטריף ת'קהל.)

קוק בצהרים
הפי: היום השני באוקטובר, אלפיים או משהו כזה, אני הפי וקסמן
כאן ברדיו בלה בלה בהמשך שידורים מרתק עד אימה (צוחק) סתם,
שטויות... תשלחו גלויות... אולי יצא לכם מזה משהו! אולי איזה
כובע גרב...
אתם בטח תוהים מה עובר עליי. זה בסך הכל הטקס הקבוע- השד הלבן
מנעים לי ת'צהריים, פורש את המזכירות הלבנות שלו על כל הגוף
שלי, זאת החגיגה היומית... ככה אני מתחיל לדבר עברית קלה כמו
עננים לבנים- לבנים (מגחך) מגלגל אתכם עוד עישון, סליחה, עוד
דיבור, ומראה לכל הפוליטיקאים, חולי ההגה והמזוכיסטים מי פה
המטורף האמיתי! יאללה, בואו תתקשרו, נגלגל ונתגלגל ונתבלבל...
מאזינה 6: היי, הפי! התקשרתי לתוכנית של פרדי, מקודם, והוא לא
ענה לי לשאלה. מה אתה חושב- איזה שמלה כדאי לי ללבוש היום בערב
ליציאה שלי?
הפי: את יוצאת לאנשהו, בובה? אז אם את יוצאת, לא צריך שתלבשי
שום דבר, רק תיקחי אתך כמה הסנפות טובות ואקסטות לשיפור
המצברוח...(מנתק, עונה לצלצול) הלו?
מאזין 7: שלום, הפי! צהרים טובים! התכנית שלך ממש כיפית!
הפי: תודה, בקרוב אצלך, או שלא... מה?
מאזין 7: תגיד, למה אתה מתכוון, אתה יודע, במה שאמרת מקודם,
כשרמזת לשימוש בחומרים כימיים ובסמים... למה? אתה חושב שזה
יכול לפתור בעיות?
הפי: שאלה שאלתית ביותר אתה שואל! טוב מאוד, ידידי הטוב מאוד,
אתה עוד תגיע רחוק.ואתה יודע מה הדרך הכי מהירה להגיע רחוק?
פשוט לעבור על החוק! תרחף מעל הבעיות שלך, מה הבעיה?...
מאזין 7: אין שום בעיה, אבל אתה אומר שרק אקסטה או השד הלבן או
השד יודע מה יכולים לסדר לי את החיים?
הפי: לא רק ת'חיים, הם יכולים לסדר לך ת'ראש טוב-טוב. אתה
יודע, הרי מספרים לך את זה מאז שהיית קטן, זה כמו בכל האגדות,
כמו בעליסה בארץ הפלאות- היא אוכלת פטרייה ונהיית גבוהה, היא
מעשנת נרגילה עם הזחל שם, מחליפה צבעים, רואה מלא דברים יפים,
אנשים יפים... אז למה שרק היא תהנה?... הרי גם לנו יש
צרכים...
מאזין 7: סבבה. אין כמוך. (מנתק)

אני קיים
הפי: אתם יודעים, יצא לי לשמוע את עצמי ברדיו לא מזמן... אני
נשמע מצוין! גם ראיתי ת'צמי ב-V.T., בלוק מאוד לא טבעי, וגם
הייתי בעיתון... אתם יודעים מה זה אומר?? זה אומר... שאני
קיים!!! (צפצוף כמו בתחילת החדשות של קול ישראל)

חדשות?
הפי:  (בקול ראומה אלדר) אתם מאזינים לחדשות מפי הפי וקסמן...
(רגיל) היום בבוקר בעל רצח את אשתו... (הפי מפסיק, מסתכל על
הדפים, ופתאום צוחק בטירוף) נו, עוד אחת! לא נמאס להן להירצח?
אין להן משהו יותר טוב לעשות? אבל זה מזיז לכם ת'ריסים? אה!
(בזלזול) נו, מה עוד יש לנו פה? הנה חדשה שאני אוהב! מצאו עוד
אלף קילו קוק... סבבה!!! מה עוד? אה! איזה ג'מבו אחד התרסק
והיו 92 הרוגים... (הפסקה) SO?..... (הפסקה) נו, לא שמעתם
ת'חדשות האלה כבר פעם? אתם בטוחים שאתם רוצים שאני אמשיך? טוב,
אני ממשיך... באופן מפתיע ביותר, עוד להקה טובה ביטלה ת'הופעה
שלה בארץ... חבל, פספסו פה אחלה ג'וינטים ושמחה וששון...
החזאית האופטימית שלנו מדווחת לנו מהכדור הפורח שלה שהקיץ יהיה
לה חם... טוב, נו, שיהיה חם... זהו נגמרו הדפים. (מניח את
הדפים על השולחן, שוב בקול ראומה אלדר) זהו סוף החדשות מרדיו
בלה בלה (צוחק). (הפי לוקח הסנפה- אבקת סוכר- ומתמתח לאחור).

נרקומנים (הפי מקריא את הרשימה, וקסמן מתכונן להזרקה, תוך כדי
ההקראה הבמה מתמלאת באנשים ובארגזים ובחפצים באופן סמלי לפי מה
שהפי מזכיר- האנשים לבושים סטריאוטיפית- כמו דוקטורים,
פרופסורים, אנשים שלבושים צבעוני ובלאגן- כמו מעצבי אופנה
וכו').
הפי: (הקדמה לקטע) כל זה לא מפתיע, בעצם. הרי כולנו- גם הבעל
שרצח את אשתו וגם אשתו שנרצחה על ידו, גם הטיפוסים מהמטוס וגם
החזאית עם החצאית- כולנו נרקומנים... זה הכל מתחיל ככה: מי
שמתמכר לסגנון, מתמכר לסמים, מתמכר לסקס, לשינה , לכסף,
לדיכאון, לממתקים. מי שמתמכר לעיצוב לא יכול בלי מעצב שיער,
מעצב פנים, מעצב אופנה, פסיכיאטר, מנתח פלסטי, דיאטה. מי
שמתמכר לטלוויזיה, לעיתונים, מתמכר לכורסא, לתשדירי פרסומת,
לשלט רחוק, למדריך הערוצים, לשרירים המנוונים, לדיסאינפורמציה,
לפחדים. בלי רשימה ארוכה של קניות אל תצא לסופרמרקט הגדול של
החיים, כי אי אפשר בלי: מכונית מודל 94', אקדח ,אישה יפה,
בקבוק קוקה קולה, איגרות חוב, דירה, שניים חלב, אחד לחם,
קונדום, פלאפון, מייבש כביסה, כלב, ג'ינס, חליפה לאירועים
מיוחדים, תכנית חיסכון לילדים, פיצה, דינוזאור מפלסטיק, כרטיס
אשראי, וודקה, מרלבורו ומצית חד- פעמי, מעדני חלב, מנגו,
קוקוס, פרוזן יוגורט, אפטר שייב, כדור נגד דיכאון, ביטוח חיים,
ביטוח רפואי, מים מינרלים, טוטו, לוטו, חצילים... (וקסמן מתחיל
לשחק עם המזרק והחומר, מתכונן להזרקה, הפי משתגע משמחה) מי
שמתמכר...אי אפשר בלי: עורך דין, יועץ מס, אסטרולוגית, שרירים
מפותחים, נערת ליווי, מזגן שתיים וחצי כוח סוס, אזעקה לרכב,
מקדונלד, כרטיס טיסה, מנוי לבריכה, ספריי דוחה יתושים, צ'יפס,
סדין חשמלי, טלפון לחצנים, פקס, שעון שוויצרי, שוקולד שוויצרי,
מעיל עור, חטיפים, סופר מריו, כרוב ניצנים, קופסאות שימורים,
מטהר אוויר, קרמים, פטריות יער, שמפיניונים, ויטמינים, שקיות
ניילון, מטריות קטנות של קוקטיילים, בנזין, בטריות, בצלצלים,
כדורי הרגעה, טבעת זהב, חזה עוף, תווי חניה, פנקייק, מניות של
מפעלים פטרוכימיים, תעודת בגרות, A.M, A.B, חגורה שחורה, אטמי
אוזניים, אישה שניה, שני ילדים ועוד רשימה של קניות ארוכה...
(מהדהד, תוך כדי ההדהוד של "ארוכה" וקסמן מזריק והפי קופץ
ומשתולל).

מקהלת הלב רועדים, מתקפלים, מתעלפים.
מעליות (וקסמן בקריז, משפשף את הגוף כאילו קר לו, הפי מסתובב
על הבמה עם המיקרופון ומקריא את הטקסט להלן, ועולה- יורד פיזית
מהבמה לפי מה שהוא אומר- "אני הפי כל כך שהיא עולה" וכו').
הפי: (לוקח את המיקרופון ומדלג אל המדרגות, מדבר עם הקהל) יצא
לכם פעם לעלות במעלית? הא?... אני תופס הרבה מעליות... מעליות
לשימוש עצמי... ויומיומי... (עולה אל הבמה) אני הפי כל כך
כשהמעלית עולה ועולה, ולא איכפת לי היא פתאום נתקעת (קופץ
במקום וקופא לשניה) אבל זה מבהיל אותי אם המעלית פתאום יורדת
לי למקומות שאני לא רוצה בכלל להגיע אליהם (מתחיל לרוץ במדרגות
ולרדת, מתקפל בתוך עצמו במדרגה האחרונה, ואז מתיישר וממשיך)...
אני כמו תייר שמטייל לו בין הקומות, עולה ומגיע למקומות,
שבחיים לא ראיתי, אבל המעליות האלה פתאום עובדות עליי, משקרות
לי- ואז אני נופל (נופל, הפסקה) ואני הפי כל כך כשהיא עולה
(מתרומם באיטיות עם חיוך על הפרצוף) ואני עולה אתה- ממני
והלאה... (מתקפל למצב של כדור).

אני לא רוקד כשעצוב (השיר מנוגן ברקע, והפי חוזר לעמדת השידור.
הקטע מתחיל, אנשים מתחילים להיכנס לבמה ולרקוד ולהשתולל, והפי
אפאתי למתרחש).
הפי: (לא זז, האנשים "מנסים" למשוך אותו מהכיסא).
איש 1: הפי, יאללה, בוא תרקוד אתנו!
הפי: אחי, אנ'לא רוקד כשעצוב (חוזר על זה עוד פעם).
בחורה: (לבושה יפה, מתקרבת אליו בפיתוי) הפיל'ה... אתה לא רוצה
להשתגע אתי? בוא, נזוז ביחד, צמוד...
הפי: (לא מסתכל עליה) יש לי את זה, את יודעת שאני יכול לרקוד,
אבל אני לא מסוגל לזוז.
איש 2: מה? אתה לא שומע ת'מוזיקה? פעם היית קופץ עם הצליל
הראשון!
הפי: אני יודע.. אני שומע ת'בסים, אפשר לשמוע אתכם מניו
יורק... אבל אני לא רוקד כשעצוב.
איש 2: מה אתך, בנאדם? אתה לא נהנה מהגרוב?
הפי: הגרוב פיצוץ, אבל אני סובל ... איש 2: מהדי ג'יי?
הפי: לא, אני סובל ממדיטרניה בלוז...
איש 2: לא שמעתי על הסוג הזה אף פעם... וואלה, אם נשארו לך כמה
כחולים כאלה, תביא יום שישי, נעשה ישיבה...
הפי: לא, בנאדם, אני רציני (איש 1, איש 2 ובחורה בשוק) אני
באמת במדיטרניה בלוז...
וקסמן: (אומר פרסומות- בלו בלו בגרסה מוזיקלית וכולם באים
ומעודדים את הפי, הפי נרגע).  

מערכה ב'

(אור על הדוקטור, מתחיל להקליט)
דוקטור: המטופל א. וקסמן ששרוי בדיכאון, מוצא את הסם כדי לצאת
מדיכאונו זה. פרדי, הדכאוני והספקן, לוקח את הסם ומתוך
הסיטואציה הזו נולד הפי וקסמן- (הפסקה) הפי וקסמן הוא בעל
הלשון הקלה, הצינית, שעולה ויורד עם הסם. הפתרונות שהפי וקסמן
מציע לשם התמודדות עם בעיות גם הם עולים ויורדים עם הסם, כך
שוקסמן לא מצליח להתמודד עם החיים דרך הפי, ולכן הוא יוצר את
שץ, שיוכל למוטט את סדרי החברה הקיימים וליצור לעצמו חברה בה
הוא יוכל להסתדר.

שם (וקסמן משדר את שם,טקסטואלי. שיחת טלפון עם אשתו של
וקסמן).
(צלצול, וקסמן עונה)
וקסמן: הלו? מי זה?
אשתו: היי... זאת אני. מה, אתה כבר לא מזהה אותי? (הפסקה) מה
אתה עושה?
וקסמן: אה... אה... משדר. (גמגום) הרדיו, את יודעת.
אשתו: התקשרתי, לדבר
וקסמן: (קוטע אותה) עלינו? (ליזה מביטה בשניהם בתקווה)
אשתו: (רעשי רקע מהטלפון שלה, קוראים לה לבוא, באנגלית, היא
מגמגמת) אה, צ'מע, אני צריכה ללכת, לא יכולה לדבר עכשיו. טוב,
ביי (מנתקת בזריזות. צליל ניתוק).
שץ: (מתעצבן, משתגע, צועק).
 
מקהלת הלב עומדת בדום מתוח, ועושה את ההפך ממה ששץ אומר
(אופציה)
בראשית ימי הכוח (צריך להוציא אקורדים, שץ רוקד ברקע בכוחניות
בזמן שוקסמן מתחיל קריאה).
וקסמן: זה לא נעים לשמוע אך יש בי מן הרוע, צד אחד אפל אלים
ופרוע, שיושב בפנים ליד האהבה והשקט, ויוצא החוצה כשהחומה
מתפרקת...
שץ: באתי! לא משנה למה... (מתיישר בגאווה) אני המפלצת שלא ישנה
ולא צריכה כלום, רק כסף ומין ושליטה! אוכל ולא משמין, נופל ולא
נפגע- היכונו לעידן החדש של הכוח, כי אני מחסל את העידן הישן
של השכל! בעידן שלי כוכבי הרוע זורחים והאהבה שוקעת. בלי
ייסורי מצפון, בלי להתחשב בכלום, בכל מחיר ובכל הכוח! אפשר
להבטיח ואחר כך לשכוח!...(מתפרע)

שץ אומר! (מוזיקלי. משמיעים ברקע, שץ מצווה על תומכיו- שנכנסים
לבמה כמו חיילים- לעשות כדבריו והם מחקים אותו בהתלהבות,
בכוחניות. כוריאוגרפיה פשוטה- רק בקטעי "שץ אומר". בשאר
המשפטים בשיר התומכים עומדים בדום מתוח ושץ נואם להם, הולך מצד
לצד, מנופף בידיו וכו'. בקטעי ה-"למה?"- התומכים מתחילים לנוע
בפחות ביטחון, לא בטוחים למה הם עושים את מה ששץ אומר, אבל עד
סוף השיר הם ממשיכים לעשות את מה שהוא רוצה אבל בתנועות
מהוססות).

דברי אתי על כסף (שץ בעמדת השידור, הטלפון מצלצל, שץ עונה
במהירות. זאת שיחה עם אשתו של וקסמן).
שץ: מה?
אשתו: היי, זאת אני. אני יכולה לדבר אתך עכשיו.
שץ: וואלה יופי. נו, יאללה, דברי קצר ולעניין. יש לי דברים
לעשות.
אשתו: (טון מבוכה) אמ... רציתי רק לספר לך מה קורה אצלי, מה
אני עושה, איך שאני מתגעגעת...
שץ: את? מתגעגעת? אל תצחיקי אותי. אין לך למה להתגעגע. (הפסקה)
נו, מה כבר את עושה באפריקה הזאת שלך? סופרת זבובים?
אשתו: למה אתה מדבר על זה ככה? אני עושה כאן דברים חשובים! אתה
יודע, אני חושבת שסיפרתי לך על זה כבר, אני כאן עוזרת לאנשים
הרעבים, מטפלת בחולים, דואגת להם שלא יסבלו יותר. שהילדים לא
יהיו עצובים.
שץ: אל תדברי אתי על העצב שלהם או על הכאב שלהם! לא איכפת לי!
מצדי שימותו, הם לא המשפחה שלי. דברי אתי על כסף, על סקס, לא
על השטויות האלה. זה לא מזיז לי ת'ביצה השמאלית כל הזבל הזה.
שימותו כולם!
אשתו: תגיד, אתה שפוי? מה אתך? נפלת על השכל? למה אתה מדבר אתי
ככה? אתה ישן כמו שצריך?
שץ: לא. פעם הייתי ישן, כמו אידיוט, בשביל לחלום. פעם יכולתי
לחלום. עכשיו זה סתם. זה לא חשוב. עכשיו אני בקושי יכול
לישון.
אשתו: תנסה לישון קצת, תישן טוב הלילה, תנסה לחלום...
שץ: את שלא תתני לי פקודות! תישארי איפה שאת, באפריקה, אל
תתערבי לי במיטה! את שומעת?!
אשתו: (נאנקת מההלם) אתה בטוח שזה אתה? (הפסקה) זה לא אתה. אתה
מפלצת. לא יכול להיות שאי פעם אהבתי אותך! (ליזה מתקפלת בכאב,
זוחלת אל אשתו של וקסמן, כמו מתחננת).
שץ: טוב, אני חושב שסיימנו לדבר. ביי. (מנתק)

מקהלת הלב מחבקים האחד את השני ובוכים.
רוקנ'רול (אור על הדוקטור, מקליט)
דוקטור: לאחר השיחה הטלפונית עם הגב' וקסמן, וקסמן, שץ הכוחני
שחייב להיות בשליטה נפגע מדחייתה של אשתו אותו. הוא כמובן
מסתיר זאת ע"י הפגנת כוח ועוצמה על אשתו, שממילא אינה שומעת את
דבריו- כך הוא מתחיל לדמיין- או לפנטז, ליתר דיוק- איך הוא
כולא אותה בתוך גופו, מבלי שהיא תוכל השתחרר. איך שהוא מתעלל
בה, פוגע בה, משפיל אותה, כדי שהוא ימשיך להרגיש בשליטה על
הסיטואציה, למרות שהדברים אינם כך במציאות.

(חושך על הדוקטור, אור על וקסמן שץ וליזה. ליזה משחקת לפי
הכתוב, שץ ווקסמן מדברים על אותו העניין אבל לא האחד עם השני
אלא האחד בעקבות השני, כאילו בלי קשר. שניהם בעמדה).
(ליזה כבולה בחבלים, נאבקת) שץ: אז אני מפלצת. בלעתי אותך. את
בבטן שלי עכשיו, את לא יכולה לברוח, את נמצאת לי בראש,את לא
תברחי, אין לי ממה לחשוש.
וקסמן: את עושה לי טוב בפנים, את ממלאת אותי בטוב, בכוח.
(שץ הולך לכיוון ליזה ומתעסק אתה, מעביר עליה את האולר שלו,
מחזיק בידו בקבוק יין)
שץ: כשאת משתלטת עליי, על כולי, זה לא נוח... את מועכת ודורכת
על הלב שלי, נלחמת, אומרת שאת לא רוצה אותי יותר, שאת רוצה
שאני אשחרר אותך החוצה מתוכי. או.קיי., בסדר, את רוצה להשתחרר?
אני אחתוך את עצמי וככה אני אחתוך את הכבלים שכובלים אותך
אליי. או שאני אשתה יין מבציר טוב, שיוציא אותך מהמפלצת
הרעה... שתוכלי להשתכר חופשי...
וקסמן: את עמוק בפנים בבטן שלי, ובבטן שלך נמצא הילד שלנו, כל
כך דומה לנו, עם חיוך של מלאך. המשפחה המושלמת.
שץ: (מעביר את האולר על הוורידים ועל צווארו, תוך כדי אמירת
הטקסט) הנה אני חותך, חותך אותך, חותך אותי, חתיכה שכמותך...
(שץ "נותן מכה חזקה" לליזה והיא "מתה").

האיש הרע (צלצול טלפון. מאזין על הקו, שץ עונה).
שץ: כן?
מאזין 8: הלו? אמ, יש לי שאלה.
שץ: נו, שאל, אין לי את כל היום בשבילך.
מאזין 8: אני לא יודע איך לומר לחברה שלי שאני רוצה לזרוק
אותה. איך אני אעשה את זה בלי לשבור לה ת'לב?
שץ: (מסתובב, נואם) הציפיות לטוב הולידו את התקווה, הציפיות
אשר התבדו הולידו את האכזבה. האכזבות הולידו את הפחדים. אשר
הביאו למותן של הכוונות הטובות. מותן הבלתי צפוי של הכוונות
הטובות, כצפוי, הביא למותה של האהבה. ביום בו מתה האהבה,
נולדתי אני. אני, כצפוי, הוא האיש הרע.
האהבה מתה (שץ נואם לקהל, לווקסמן, לאשתו ולליזה)
הקדמה (מאזינים מתקשרים ודוחים את שץ, ואח"כ גם וקסמן דוחה
אותו).
(צלצול, שץ עונה).
שץ: מה?
מאזין 9: רק רציתי להגיד לך, אדוני, שאתה סתם מדבר שטויות. מה
ז'תומרת אתה תהרוס ת'חברה ותקים חברה אנושית חדשה? בולשיט! לך
תמצא עבודה!
שץ: אידיוט. (מנתק, צלצול שני, שץ עונה)
מאזין 10: אני רוצה לומר שאני די מסכים עם המאזין הקודם.
בהתחלה חשבתי שאתה צודק, כאילו- למה אנחנו צריכים לדאוג לרעבים
באפריקה? אנחנו צריכים לדאוג רק לעצמנו! אבל אתה לא בנאדם חזק,
אתה מאמין בלהרוס הכל, כולל את עצמך, כולל אותי, ואני לא
מתכוון לתת לזה לקרות.
שץ: מי שם עליך בכלל, יא חת'כת אפס עלוב? (טורק, עונה לצלצול
השלישי. פיזית- שץ לאט מתחיל לשבת על הרצפה עם הטלפון).
מאזינה 7: שץ? (שץ מהמהם) חבל שתבזבז את הזמן שלך על להרוס את
כל מה שיש. זה חסר תועלת, וזה לא ייתן לך כלום. גם אם תהיה
השליט הכי חזק, יהיו מי שימרדו בך, כי הם ירצו לעשות, לבנות,
ולהיות הם עצמם.
שץ: מה זה הבולשיט הזה?! (טורק).
וקסמן: די! די! אני לא יכול יותר! (תופס את הראש, מתקפל.) די,
שץ. זה מספיק.
שץ: (מתקדם לקדמת הבמה, פונה לקהל) האהבה מתה. והידיעה שבעתיד
היא תיוולד מחדש, לא מנחמת בכלל. (מסתכל לכיוון של ליזה בבוז
ומחזיר את עיניו לקהל) עצם המחשבה שהאהבה יכולה למות מאכזבת כל
כך. (פונה לאשתו, היא לא שומעת= היא לא מגיבה) וקשה, קשה לי
להגיד לך שהאהבה שלי אלייך מתה... כי עבורי גם את מתה אתה.
(פונה אל הקהל, בקול חלש) אני לא נשען על העבר. מחשבות של איש
חולם... תמיד נעות קדימה. (צועק בהתפרצות לכיוון ליזה) אני
אשכח אותך! X3...ועכשיו רגע לפני שאני שוכח, אני מאחל לך
(מצביע על אשתו), לו (על וקסמן) וגם לי (טופח על החזה), הרבה,
הרבה אהבה.
(מדבר אל הקהל בקול, באגרסיביות זדונית) השעה כמעט חצות. אני
עייף, אז אני אלך לישון, רבותיי. אני ממליץ לכם לכבות את
הרדיו, אין לכם למה להקשיב, זה סתם זבל אופטימי מיותר...זה
יהדהד סתם במכשיר הרדיו שלכם. (הולך לאיפה ששאר הפיצולים).

(אור על הדוקטור, מקליט)
דוקטור: כפי הנראה, שץ וקסמן, בגישתו הכוחנית, האנרכיסטית
והאגואיסטית, הצליח להרוס את האמונה של האנשים ברצון הטוב,
והצליח גם להרוס את היחסים בין וקסמן ואשתו.
אבל, מכיוון שגם את שץ המאזינים דחו, ואפילו וקסמן מאס
בנוכחותו של שץ, שץ נחלש ונסוג וע"י כך הוא מאפשר את השתקמותה
של ליזה וקסמן מתוך ההרס ששץ זרע.

מקהלת הלב נרגעים, מסתכלים בציפייה על המתרחש.
(אור על וקסמן בעמדת השידור, תוך כדי דבריו ליזה מתעוררת)
וקסמן: האהבה לא מתה, האהבה לא עזבה! היא יושבת בפינה, היא קצת
נעלבה... (מרים את הטלפון, צלילי חיוג, וקסמן "מחייג" אל אשתו.
אשתו עונה. ליזה נעמדת ליד וקסמן).
אשתו: HELLO?... (ליזה נעמדת במרכז הבמה, מקשיבה בשקט, מחזיקה
ידיים כמו בתפילה).
וקסמן: אם לא תחזרי החורף הזה יימשך לנצח... וברחובות הקפואים
אנשים יעמדו- ויתלו מבטם ברקיע, או סתם יחכו שהאביב יגיע,
שהשמש תפציע, שיהיה חם... אם לא תחזרי החורף הזה יימשך לנצח,
והשלגים לעולם לא יפשירו, וכל הזמן יזכירו שקר כאן כל כך...
(מנתק, מתיישב על המדרגות ומתקפל בתוך עצמו).
אשתו: (מנתקת, מתיישבת בצד השני של הבמה, מהורהרת).
וקסמן: (מרים מעט את הראש) ליזה! בואי, ליזה! אני צריך שתעזרי
לי, תצילי אותי! נמאס לי להיות טיפש, להיות ליצן, או בכלל לא
להיות, בואי...(הדהוד)
אשתו: (צועדת בצעדים מהוססים אל הטלפון. מתקשרת. צלילי חיוג.
הטלפון מצלצל אצל וקסמן).
וקסמן: (מפנה ראשו לכיוון הטלפון, בתקווה, ועונה.) הלו?
אשתו: אני רוצה שתקשיב לי. קשה לי לומר את מה שיש לי להגיד לך,
אבל אני רוצה שתבין אותי, נסעתי לעזור לאנשים, אבל אני
עדיין... חושבת עליך... אוף...אה... אני רוצה לחזור אליך...
אבל פגעת בי, אז איך אני יכולה לדעת שלא תפגע בי שוב?
וקסמן: אני אהיה נורמלי! חסל סדר פרדי, הפי ושץ! אהיה רק אני,
זה שאוהב אותך, שנינו ביחד.
אשתו: עדיין אני צריכה לשמוע ממך משהו יותר מבטיח. אתה מבטיח
שאתה תאהב אותי, בטלפון, וגם אני מבטיחה לך את זה, אז מה? תאמר
לי משהו שיגרום לי לעזוב כאן את הכל ולחזור אליך...
מקהלת הלב ערנית, מתחילה לשמוח ולהשתגע.
וקסמן: אני אוהב אותך! אהבתי, אני אוהב, ותמיד אוהב אותך! אני
מוכן לצעוק את זה, שכל העולם ישמע אותי!
אשתו: גם אני אוהבת אותך, אבל תגיד לי משהו יותר אמיתי...
וקסמן: מה כבר יכול להיות יותר אמיתי מזה?
ליזה: הרי האהבה זה הדבר האמיתי!
אשתו: (מנתקת, מתחילה לארוז, ווקסמן ניגש לשדר).
(צלצול, מאזין 8 על הקו, וקסמן עונה)
וקסמן: הלו?
מאזין 8: לילה טוב, התקשרתי הערב לתכנית של שץ, והוא לא ענה לי
לשאלה שעדיין מטרידה אותי- איך אני אומר לחברה שלי שאני לא
אוהב אותה יותר, בלי לשבור לה ת'לב?
וקסמן: לא! לא! אל תשבור לה ת'לב. תנסה לשמור על מה שיש
ביניכם, מה שזה לא יהיה. האהבה זה דבר נפלא, זה מה שנותן את
הכוח לחיות, את היכולת להאמין שאפשר לעשות דברים גדולים בחיים.
אל תוותר על הקשר ביניכם לפני שאתה מברר בינך לבין עצמך אם יש
איזשהו סיכוי שאתה תתחרט אם תזרוק את החברה שלך. אהבה זה דבר
מצוין!
מאזין 8: (נבוך) אה... טוב, אני די בטוח שאני לא אוהב את החברה
שלי יותר, כי אני מאוהב במישהי חדשה... איך אני אגיד את זה?
היא ממלאת את החיים שלי כמו שאף אחת לפניה לא יכלה, גם לא
החברה שלי.
וקסמן: אז תזרוק את החברה שלך! אם אתה כל כך בטוח באהבה שלך,
צא אחריה! רדוף אחריה! תאהב אותה בלי לשים לעצמך גבולות. ואל
תפחד מזה שאתה שובר לחברה שלך ת'לב- אם היא באמת אהבה אותך,
היא תיתן לך ללכת, היא תשחרר אותך.
מאזין 8: או. קיי, תודה!
וקסמן: תדווח לי מה יצא לך מזה...

הללויה (ליזה מאושרת, רוקדת לאורך הבמה ושרה את הללויה- עד
תחילת הבית הראשון. במקום הבית הראשון היא אומרת את הטקסט להלן
לקהל, שיכורה מהניצחון).
ליזה: איבדנו את דרכנו במבוכי משחקי הווידיאו, ואבירי הסופר
מריו האלקטרוניים לא באו להצילנו! כל השקרים שבתוך
הוידיאוטייפ, השקרים של שבבי אנשים שכל מה שיש להם בראש זה רק
הולוגרמות של אהבה אמיתית, כל השקר על אהבה טכנולוגית דרך
הרדיו והטלפון והאינטרנט, אהבה שהיא כאילו מתקדמת- אבל היא
בעצם רק מפגרת אחרי האהבה הישנה, כל אלה- לא ניצחו אותי!
הללויה!
מקהלת הלב: (שרים) לוויני הרכילות שבשמיים מרכלים ש... האהבה
חוזרת! מחשב העל של סוכנות החלל גילה... שאי אפשר בלי אותה
אהבה ישנה (ליזה מצטרפת) הללו! הללויה! (וגו').
אשתו: (במקביל לשירת המקהלה, חוזרת בתנועות מהוססות לכיוון
וקסמן, ליזה שמחה).

מי נגד מי? (המקהלה שרה את הכל, בינתיים וקסמן תולש עלים של
פרח, מנסה לנחש אם אשתו באמת תחזור או לא.)
מקהלת הלב: מי נגד מי, מה החוק אומר? אוהבת לא אוהבת, עד שהפרח
ייגמר. אם הכל קשור להכל, איך אפשר להיות לבד- הרגש או השכל,
או הכל בבת אחת? (אשתו מגיעה לוקסמן, פגישה).
וקסמן: (קם אל אשתו, זורק את הפרח) לישון כל היום, להתעורר
מאוחר, להישאר ער עד סוף הלילה ולסמן שעוד יום עבר. (אישה
ווקסמן יוצאים מהבמה- הולכים לישון).

מקהלת הלב יושבים, ומסתכלים על הקהל.
הקץ לתמימות (ליזה משדרת למאזינים, זה שיר הדעיכה שלה)
ליזה: לקום בבוקר, ולראות מה קורה. לשטוף ת'פנים ולצחצח את
הכל. האם הכל שקר? שום דבר לא נראה... אלה סימנים קטנים של
בלבול אחד גדול. להתהלך על הרגליים ולדבר אל אנשים, לעשות עוד
משהו ולחזור לישון. אז אולי בינתיים עוד חלום נגשים, ונחשוב
שלמישהו איכפת מהרעיון... של להתעורר מתישהו, לעשות עוד משהו
שגרתי, לחבק את העולם ולראות סרט מציאותי. לבקש מעוד מישהו
שיחבק גם אותי, ולברוח מכולם... מה זה "אמיתי"?

שגרה (אור על הדוקטור, מקליט)
דוקטור: אשתו של וקסמן חזרה אליו. הפציינט גילה נחישות,
בהשפעתה של ליזה וקסמן, לצאת מהמשבר שלו, לפחות לפי מה שניתן
לראות, כדי להצליח לשכנע את אשתו שתחזור אליו. וקסמן ואשתו
הלכו לישון ביחד, ואני מקווה שבכך ניתן לסגור את התיק של א.
וקסמן. כפי הנראה, אין שום סיבה שוקסמן לא יצליח להסתדר שוב
בחברה ולמצוא את מקומו בה. (נאנח, מכבה את הרשמקול. צלצול
טלפון אצלו, הדוקטור עונה, אור על עמדת השידור, וקסמן עם
השפופרת ביד, הדוקטור ווקסמן מדברים, אבל לא שומעים אותם. משהו
קצר. וקסמן מנתק, וגם הדוקטור. אור נכבה).

(אור בהיר נדלק. וקסמן ואשתו שכובים על הבמה. וקסמן קם, מסתכל
על אשתו והפיצולים מתקרבים אליו. השמעה או הקראה של שגרה ע"י
וקסמן)
וקסמן: הבוקר הזה יהיה מיוחד למישהו, איפשהו... לטוב ולרע.
לרובנו הבוקר הזה מתחיל כמו ודומה לבוקר אחר שהיה. שגרה. בואו
ונקרא לזה שגרה, כי עוד מעט השמש תהיה באמצע השמיים, ונבחן את
הכל בטווח המוגבל של העיניים. (נכנסים הדוקטור וסניטרים
וכופתים את וקסמן. וקסמן ממשיך את הטקסט, מתקדם עם הצוות
והדוקטור לקדמת הבמה) שגרה, בואו ונקרא לזה שגרה. זה נורא? זה
לא רע! ונגיד- בעיני זה כן! ובעיני זה לא! ונגיד ונגיד ומדי
פעם נפסיק להגיד... נשמור בבטן, נכתוב ביומן, נקרא בעיתון,
ונחקור...שגרה. בואו ונקרא לזה שגרה, (צועק) נקרע אחד לשני את
הצורה! (יוצאים) שגרה, בואו ונקרא לזה שגרה...




אפילוג (אור על הדוקטור, מקליט. בצד השני של הבמה, וקסמן
והפיצולים יושבים ביחד, פרדי מחייך).
דוקטור: תוספת לתיק א. וקסמן: הפציינט החליט מרצונו החופשי
להתאשפז שוב בבית החולים לחולי נפש. הסיבה היחידה שיכולה להיות
לכך, לפי דעתי, היא שוקסמן עדיין לא הצליח להתגבר על משבר
הזהות שלו, והחליט להתאשפז כפתרון לפחד שלו שהחברה לא תקבל
אותו כפי שהוא. (הפסקה) הערה: הפחד מוצדק. ננסה לראות כיצד
ניתן מנקודה זו לטפל בפציינט. אין לי תשובה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני הבתולה
הקדושה,
אני הבתולה
הקדושה,
אני הבתולה
הקדושה,
האם אתה שומע
אותי?
אינך סובל
יותר,
אינך סובל,
אינך,
עבור.


לא בתולה,
בפרשנות של
וולך.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/1/02 23:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר אלוני

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה