הזמן עמד מלכת בלילה ההוא
קור חדר מתחת לסדינים
והתפשט אל מרחבי הגוף,
היתה זו אהבה של
חדר מתים,
היה זה משגל של
שני חולים סופניים
בבית חולים אפרורי
המחכים לרגע עצימת העיניים.
לכי לך
הסתלקי מחיי
רוצחת נפשות תמימה
תחזירי לי את
מה שהיה תשיבי לי את
ימיי הנאכלים על ידי השנאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.