[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שיר אלוני
/
אגדת הזמרים הנודדים

התסריט: "אגדת הזמרים הנודדים" - מערכה א' תמונת פתיחה

הבמה חשוכה, הגנב המסתורי, עם כיסוי פנים, יוצא עם אקדח,
מסתובב, קופץ קפיצות מיותרות, ואנשי הבמה מוציאים את התיבה של
המטבעות- עטופה בניילון. הגנב "מגלה" את התיבה ומתאמץ להגיע
אליה. ב-"סוף" הגנב יוצא עם התיבה אל מחוץ לבמה, כולו אושר.

מערכה א' תמונה 1 :

הדמויות בתמונה זו: הלהקה- חוסה, טוני, עומאר ואליהו, משפ'
רביולי-פטריציו רביולי, פטריציה רביולי ופטי רביולי, השוטר-
מומו, העוזרים של  מומו, והגנב המסתורי. (-הגנב מסתובב במהלך
התמונה עם התיבה, מחפש איך לצאת)

הלהקה: (מופיעה מול המשפחה והאנשים של רביולי).

רביולי: (לפטריציה) נו, פטריציה MI AMOR, מה את אומרת על הלהקה
שהבאתי? להקה מצוינת, לא?...

פטריציה: כבר אמרתי לך שאני (חיוך חמוד ואז עצבים)... לא
סו-ב-לת את הטעם שלך?!

רביולי:  פטריציה, מתי החלטת שהטעם שלי זוועתי?

פטריציה: אחרי שהתחתנתי אתך. הדבר היחיד שעשית בטוב טעם היה
להתחתן אתי.

רביולי: גם הטעם שלך...

פטריציה: (חותכת אותו) מה, פטריציו רביולי? מה יש לך להגיד על
הטעם שלי? (מבט מאיים)

רביולי:  (מפחד) כלום, כלום, לפי חוש הטעם שלך צועד כל
העולם...

פטריציה: חשבתי ככה.

פטי: נו, לא תתנו לראות הופעה יפה בשקט? כל הזמן אתם מדברים
ומדברים ומדברים...

פטריציה: פטי, לא מדברים ככה להורים שלך. תלמדי כלל חשוב-
אנחנו תמיד מדברים כי יש לנו סיבה טובה, וגם תמיד כל מה שאנחנו
אומרים זה נכון ומעניין. חוצמזה, מה כל כך יפה בהופעה המפגרת
הזו?

פטי: לפחות הם לא כמו השיכורים האלה שאבא הביא בפעם הקודמת,
שהקיאו לו על הראש... ושהקיאו על אלה שניסו לנקות את זה
ממנו...

רביולי: למה את חייבת להזכיר לי את הטראומה הזאת, הא פטי?
(הפסקה, קם מהכיסא) שיכורים או לא שיכורים, אני צריך ללכת
לבדוק מה שלום תיבת מטבעות הזהב העתיקים  שלי, אף פעם אי אפשר
להיות בטוחים, גם כשיש מאבטחים, סורגים, 40 דלתות פלדה בלתי
ניתנת לניסור ו50- קודים לפרוץ לפני שמגיעים לתיבה, שמכוסה
בניילון בלתי חדיר למים...

פטריציה: באמת, אי אפשר לסמוך כבר על אף אחד בעולם הזה...
(מסתכלת על פטי שבוהה בהערצה בלהקה) פטי, (מנפנפת את היד מול
העיניים של פטי) הלווווווו? כדור הארץ לפטי...

פטי: (ממשיכה לבהות ) ההה, אילו רק אבא היה קונה לי אחד מהם...
בעצם, אילו אבא היה קונה לי את כולם, באמת הייתי בת המאפיונר
הכי מאושרת בעולם...

מאבטחים: (נכנסים, מתנפלים על הלהקה והלהקה בורחת החוצה)

פטי: את רואה, אימא? תמיד החתיכים איכשהו בורחים ממני בגלל
החברים המעצבנים של אבא...

רביולי: (נכנס בהיסטריה, מקלל באמת ומישהו עושה את ה- "ביפים"
עם צופר)  גנבו לי את הכל, הבני "ביפ" האלה, ה- "ביפ" "ביפ"
"ביפ" (רביולי מפסיק לקלל וה-"ביפר" ממשיך) אולי חלאס?
(לפטריציה) חבל שהלכתי לקורס לשליטה עצמית והסכמתי לקנות את
הצפצפן הזה שיעזור לי להפסיק לקלל... עשה לי כזה כאב ראש!

פטריציה: באמת כדאי שתשלוט קצת בעצמך. (בטון של מורה) לפני
שאתה מתחיל להאשים אנשים, תחשוב: מה גנבו לי, מה הערך של זה
בעיניי, מה כבר קרה לי אם נגנב מה שנגנב...

רביולי: מה איכפת לי! אני רוצה לראות דם!!!! (קורא למומו שמדבר
בינתיים עם העוזרים שלו ואוכל מזון בלתי מזוהה) השוטר מומו,
אתה חייב לעזור לי לתפוס את ה-"ביפ ביפ ביפ ביפ" ולקרוע לו את
ה-"ביפ ביפ" של ה- "ביפ ביפ ביפ"...

פטריציה: שוב, תחשוב: האם לגנב באמת מגיע למות על מה שגנב ממך?
האם האלימות היא באמת פתרון שפוי, רצוי וראוי?

מומו: (לרביולי) האישה שלך צודקת, דון רביולי (נותן ביס).
(לפטריציה) אבל בכל זאת, אם הוא רוצה לראות דם, אני לא אעמוד
בדרכו.

רביולי: אבל אתה תעזור לי, נכון? אתה בא איתי לכסח לו את ה-"בי
ביפ"?

מומו: בטח, איזו שאלה. (מחייך) אחרי הסעודה המצוינת הזאת, איך
אפשר שלא?

פטי:  (מושכת לרביולי בשרוול) אבא, אבא, גם אני רוצה לרדוף
אחרי הלהקה!!!!

רביולי: אין בעיה, חמודה של אבא. מי אני שאעמוד בדרכה של אהבה
אמיתית...

פטריציה: אז זה אומר שגם אני צריכה לבוא אתכם, אי אפשר לסמוך
עליכם שתשגיחו על הילדה כשאתם יוצאים לעוד מסע חיסולים
מיותרים.

רביולי:  מומו, תקח את השוטרים שלך ונפגש בשמונה ליד הבית שלי,
בינתיים אני והבנות שלי נתלבש ונארגן לנו חפצים לדרך. (מחבק את
פטריציה עם יד אחת) או.קיי, אהובתי פטריציה, תכיני את עצמך
לעוד מסע חיסולים מיותרים, הפעם של כל מי שאפילו  שמע על ה-
"ביפ ביפ ביפ"!!!

(כולם יוצאים בצהלה ושמחה חוץ מפטריציה שיוצאת באדישות)


מערכה א' תמונה 2:

כל מי ששיחק בתמונה הקודמת

רביולי, פטריציה ופטי יוצאים במדי צבא, לפטריציה יש דרגת רב
אלוף, לרביולי תת אלוף ולפטי יש דרגת רב"ט. לרביולי אין
כומתה.

פטריציה: בואו נילחם למען הפשע ולמען מיגור הצדק!!!! סליחה,
למען הצדק ולמען מיגור הפשע!

רביולי: רק שניה, פטריציה, שכחתי לקחת כומתה...

פטריציה: מה זה ההפקרות הזאת?! תוך חמש שניות חזרת לכאן, תת
טוראי!

רביולי: (מצדיע בעמידת דום מתוחה) כן, רב אלוף פטריציה!

פטריציה: (אחרי שרביולי חוזר מאחורי הקלעים) טוב, כולם מוכנים
לצאת לדרך?

רביולי ופטי: כן, רב אלוף פטריציה!

פטריציה: אנ' לא שומעת! (ושוב "כן, רב אלוף פטריציה", פטריציה:
"יותר חזק!")

פטי: סליחה שאני מפריעה לך, המפקדת, אבל לא היינו אמורים לפגוש
את השוטר מומו ואנשיו מחוץ לבית שלנו לפני עשר שניות?

רביולי: וואי, נכון, מה נעשה עכשיו?

פטריציה: (ניגשת לרביולי ונותנת לו כאפה לראש) תת טוראי
רביולי, אידיוט, מה אתה חושב שאנחנו אמורים לעשות?

רביולי: (מת מפחד) לצאת לדרך?

פטריציה: נכון, פסטה ממולאת בבשר רקוב שכמותך! יאללה, בואו
נעשה מה שהאידיוט הציע לעשות...

(יוצאים) (נכנסים מומו ושוטריו)

מומו: נו, איפה משפחת המאפיונרים?

השוטרים: (משפ' רביולי נכנסת מהצד הנגדי לצד ממנו יצאה מקודם-
השוטרים בטון אימא פולניה) הנה הם! הגיע הזמן, החוצפנים האלה!
אין להם בושה לאחר ב30- שניות!!!

רביולי: אנחנו באמת מצטערים שאיחרנו, אבל אנחנו מקווים שעוד
נוכל לתפוס את הפושע ה- "ביפ ביפ" ולהחזיר לכם את מה שגנבו
לכם!

מומו: דון רביולי, אני חושב שנכנסת לתפקיד יותר מדי... אנחנו
אלה שאמורים לעזור לכם למצוא את הפושע ה-"ביפ ביפ" ולהחזיר לכם
את מה שנגנב מכם!

רביולי: אה, נכון!

פטריציה: נו, עוד לא יצאנו למצוא את ה- "ביפ" שגנב לנו את
האוצר ול...

רביולי: לפני שנעשה משהו ל-"ביפ ביפ", לא כדאי שנחשוב טיפה?
קודם צריכים לדעת בודאות אם אלה באמת היו האנשים שהתארחו אצלנו
במסיבה ו...

פטריציה: בעלי היקר...

רביולי: מה, דובשנית שלי?

פטריציה: (צועקת לו באוזן) סתום ת'פה שלך!

מומו: למעשה דון רביולי צודק, פטריציה! הרי אנחנו מחפשים מישהו
לתת לו גזר דין מוות מבלי שיהיה לנו אפילו קצה חוט לגלות איפה
למצוא אותו!

פטי: (בהתלהבות מוגזמת) בכל אופן, מי שגנב היה חייב לעבור הערב
באיזשהו שלב בבית! לכן, זה יכול להיות כל מי שהיה במסיבה, כולל
המשרתים! זה חוסך לנו משהו כמו 3,450 מיליון איש לחקור
בעינויים!

מומו: נקודה חשובה ביותר את מעלה כאן, פטי! אולי יום אחד
תצטרפי לכוחותינו! את יכולה לומר לי מי היה אצלכם בבית הערב?

פטי: היו 500 אנשים חוץ מאיתנו! אתה רוצה שאני אגיד לך מי זה
כל אחד?!

מומו: חלילה וחס, תגידי לי רק במי את חושדת!

פטי: אה! אז אני חושדת באיש הזקן שהתארח אצלנו בזמן הסערה
הגדולה!

רביולי: פטי, תמיד היית פתיה ופתיה תמיד תישארי! הרי היום בצאת
השחר...

השוטרים: (ביחד) אומרים בעלות השחר! בור ועם הספר...

פטי: אומרים בור ועם הארץ!

רביולי: (לשוטרים) יש לכם מזל שלא חיסלתי אתכם וזהו. רק חכו,
היד פתוח והפנקס רושמת!

פטריציה: אומרים הפנקס פתוח והיד רושמת! נו, אמרת משהו על הזקן
שהיה אצלנו?

רביולי: אה, כן! הוא עזב את הבית שלנו בבוקר ויצא לעיירה טיז
אל-נבי, שם הוא אמר לי שהוא גר!

מומו: זה משאיר לנו רק את הלהקה הנודדת שהייתה אצלכם! אבל איך
לעזאזל הם הספיקו גם להופיע אצלכם וגם לפרוץ את כל מערכת
האבטחה הכל כך יעילה הזאת בכזאת מהירות, וגם הצליחו לברוח
מאתנו מבלי שנראה שהם בכלל מחזיקים משהו ביד שלהם?  

רביולי: לא יודע, לא אכפת לי, אני רוצה לראות דם!!!!  

                                            (סוף מערכה א')
מערכה ב', תמונה 1:

דמויות המערכה הקודמת+ הגיבן השיכור  שקורא לעצמו "ראש העיר
מחמוד תשרקצף"

הגיבן יוצא מתוך השיחים ומחפש משהו על הרצפה, הרביולים
והשוטרים נבהלים ושולפים את האקדחים שלהם עליו: אל תזוז!

מחמוד: (מסתכל אליהם) נעים להכיר מאוד גם אתכם! ככה תמיד אתם
פותחים בשיחה למהדרין נימוסית?

רביולי: סליחה, אדוני, נראית לנו חשוד.

מחמוד: על סמך מה אני חשוד נראה לכם ככה שאתם מרימים את הכלים
שלכם ככה באוויר מול מחמוד תשרקצף ראש העיר שלכם?

שוטר א': (לוחש לשוטר ב') אם הוא ראש העיר אני קליאופטרה!

שוטר ב': ואני ג. יפית!

מחמוד: אני יודע שכולכם חושבים אני סתם אהבל, יעני כי אני גיבן
ואומר אני ראש העיר. אני יודע צוחקים עליי אתם כולכם,
מאפיונרים בני מאפיונרים. לא תאמינו לי או כן תאמינו לי, העיף
אותי מהשלטון ראש העיר של עכשיו ביל שערים בלי שייתן כסף לי או
בגדים לי שהוא אומר אני עשיתי פשע שלא עשיתי.

מומו: אנחנו מאמינים לך, מחמוד. תגיד, אולי יש לך במקרה מקום
שבו כולנו נוכל לישון עד מחר בבוקר?

מחמוד: כן, בטח! אתם מוזמנים אצלי במערה לישון עד בבוקר מחר,
אבל רוצה מבקש אני להצטרף לכם לאן אתם הולכים כי אין מה לעשות
לי פה ומשעמם. אני לעזור יכול  לכם.

כולם חוץ ממחמוד: יופי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מחמוד: אם עושים לי ככה אתם שוב פעם אין לי שינה מקום לתת
לכם!

כולם: או. קיי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מחמוד: אלוהים רוצה אותי חירש...


מערכה ב' תמונה 2:

הלהקה + הבת של הגנב -שמחה, אשתו של הגנב -תקווה וקריין.

קריין: כך יצאו להם משפ' רביולי, השוטרים ומחמוד תשרקצף שהחליט
שהוא ראש העיר למערתו של האחרון, כדי לתפוס חרופ לפני בבוקר
מחר. בינתיים הלהקה שלנו ברחה מבית רביולי, וכשיצאו משם ראו את
הגנב המסתורי יוצא לתוך האפלה עם קופסה ענקית, מה שהבהיר להם
שהמאבטחים של רביולי לא התנפלו עליהם משום שהם רוצים לרצוח
אותם על ההופעה המחרידה שעשו, אלא על הקופסה שראו כי נלקחה
מתוך הבית ואין אחד מהם יודע מה נמצא בחובה (מי שיושבים בקהל
צועקים "אומרים טמון בחובה!") כן, סליחה. טמון בחובה. הלהקה
הגבירה את הקצב וחיפשה מקום לחרופ בו בלילה.

חוסה: עומאר, אתה בטוח במאה אחוז שהם אחרינו ולא אחרי האידיוט
שראינו יוצא מהבית שלהם עם קופסה ענקית שאין אחד מאתנו יודע מה
טמון בחובה?

עומאר: הם רודפים אחרי טוני, לא אחרינו. הם בטח חושבים שאנחנו
שותפים לפשע, כי אנחנו ארבעה וככה ביחד יכולנו לסחוב כזאת
קופסה ענקית.

טוני: רגע, רגע, למה אתם אומרים עליי שהם רודפים דווקא אחריי,
הא? הרי בדיוק כמוכם אני הייתי כל הזמן בסלון המסריח מערק הזה
שלהם!

עומאר: כבר שכחת שאמרת לי שאתה הולך לקחת איזה סנדוויץ' פסטו
שבלולים  מהמטבח?!

טוני: שיט, נכון. מה אני אעשה? אתם לא תסגירו אותי, נכון?
אנחנו הרי חברים מאז שחפציבה הגננת נתנה לי סטירה ואתם בעטתם
לה בטוסיק!

שאר החברים: ("מתכנסים" בצד ו-"דנים" אם צריך להסגיר אותו או
לא. טוני מופתע).
לא נסגיר אותך, מה פתאום. אנחנו מאחוריך  ב100%- !

טוני: (מסתכל אחורה) כן, אבל אלה שבאים מאחורנו עכשיו הם לא
מאחורנו ב100%-, אלא ב200%- אחוז!

אליהו: יאללה, בואו נעוף מכאן!

(מתחילים לרוץ במקום, כשלפתע מהצד השני נכנסות תקווה ושמחה,
האישה והבת של הגנב המסתורי. הלהקה עוצרת בחריקה)

חוסה: (לאליהו) אליהו, תראה איזה נשים אלוהיות פרצו פתאום
לחיינו!

אליהו: (לחוסה) חוסה, תראה אותן, האחת יותר יפה מהשניה! ואחת
יותר צעירה מהשניה! אוף, היופי שלהן ממש בלבל אותי עכשיו...

טוני: אולי תשאלו את הכוסיות האלה אם בא להן לארח אותנו
ללילה?

עומאר: אני אשאל. חוסה ואליהו לא יצליחו להוציא מילה מהפה,
ואתה לא כדאי שתחשוף את עצמך בשלב מוקדם מדי.

תקווה: (לשמחה) תראי איזו חבורת גברים נאים נקרו בדרכנו... לא
יזיק לי אחד מהם במקום האבא האפס הזה שלך...

שמחה: (לתקווה) אימא, ראשית כל -את נשואה, שנית- את נשואה לאבא
שלי, ואת יודעת איך הוא לא מסוגל לעמוד בזה כשאת פוזלת לצדדים.
את יודעת, יום אחד הוא היה צריך לקחת קופסה שלמה של פרוזאק
בגלל שהוא גילה שיש לך מאהב... ושלישית- את זקנה מדי בשביל
החתיכים המשגעים האלה!

תקווה: שמחה, גם את תזדקני ותמותי... בקשר לאבא שלך- הוא יתגבר
על זה. נכון שהוא נורא רגיש וסנטימנטלי, ונכון שהוא מבשל ומכבס
ומגהץ מצוין, אבל אני באמת חושבת שהגיע הזמן שהוא ילמד להיות
קשוח.

עומאר: ערב טוב, גבירותיי. שמי עומאר, ואני והלהקה שלי צריכים
מחסה ללילה. האם תוכלו לספק לנו מחסה ללילה?

שמחה: בשמחה!  מאוד משעמם לי בבית, ואני אשמח אם תשעשעו אותי
עם הכלים הגדולים... סליחה, עם כלי הנגינה הגדולים שלכם...

עומאר: אין בעיה.



סוף מערכה ב'


מערכה ג', תמונה 1:

כל השחקנים משתי המערכות הקודמות.

בחלק הראשון של התמונה הדמויות משפ' רביולי, מחמוד, מומו
והשוטרים מכניסים לבמה "טלוויזיה" וספה- השוטרים משחקים שש-בש,
פטריציה ופטי מצחצחות שיניים, רביולי יושב על הספה וקורא ספר:
"המדריך למאפיונרים מתחילים", מומו יושב אתו על הספה וקורא את
"המדריך לשוטרים מתחילים", ומחמוד צופה בטלוויזיה.
אחרי שכולם הבהירו מה הם עושים, הם מוציאים את הכל מהבמה, חוץ
מהספה והטלוויזיה.
עומאר מציץ מהצד השני של הבמה, "בודק" שמשפ' רביולי והשאר יצאו
מהבמה, ושורק ללהקה שלו, לשמחה ולתקווה ולגנב המסתורי לעזור לו
להתפרש על הבמה.
עומאר וטוני נכנסים ויושבים מול הטלוויזיה, חוסה ואליהו
מתיישבים על הספה, הגנב נכנס עם חלוק רחצה של נשים (רצוי ורוד)
וכובע רחצה ומורח על אצבעות הרגליים שלו לק, והבנות שמחה
ותקווה נכנסות- שמחה יושבת על אליהו ותקווה יושבת על חוסה.
שני הזוגות יוצאים קצת מהבמה, וחוזרים מחייכים עם סומק אדום על
הלחיים.

כולם מוציאים הכל מהבמה.  
   


                            סוף תמונה 1


מערכה ג' תמונה 2:

הלהקה,  בנוסף לראש העיר ביל שערים, המזכירה והעוזר שלו.

עומאר: צ'מעו, אנחנו צריכים להיות סופר דופר זהירים. יכול
להיות שגם האנשים של דון רביולי והמשטרה נמצאים כאן בכפר.

טוני: אולי נפנה לראש העיר ביל שערים? אולי הוא יעזור לנו!

חוסה: יאללה, בואו. אנחנו כבר צריכים לטוס מפה. אליהו, נפרדת
משמחה?

אליהו: בטח! ואתה, נפרדת מתקווה?

חוסה: בוודאי!

אליהו: יאללה, בוא נזדרז...

(הולכים במקום- בינתיים ביל שערים, המזכירה והעוזר  מוציאים
כיסא מהצד השני של הבמה וביל שערים מתיישב עליו, והלהקה
"מגיעה" אליו. המזכירה יושבת עם מכונת כתיבה ומתקתקת מהרגע
שחוסה מתחיל לדבר)

חוסה: שלום לך כבוד ראש העיר ביל שערים. אין לנו זמן, לכן אקצר
בדבריי! אנחנו להקה נודדת ורודפים אחרינו משפחת מאפיונרים
ממנהטן עם חבורת שוטרים מושחתים, משום שהם חושבים, בטעות
כמובן, שגנבנו להם קופסה ענקית. גילינו זאת כי ראינו את הגנב
האמיתי יוצא מבית משפחת רביולי עם קופסה ענקית, ואנחנו לא
יודעים מה יש בתוכה. אנחנו צריכים עזרה בחיפושים אחר הגנב
האמיתי.

ביל שערים: אתם יודעים מה? נעשה עסק. אני אתן לכם את החוקר
הפרטי שלי מר ח. פרטי, בחינם, עד שהעניין ייפתר ואז תופיעו
לפניי במשך חודש ללא תשלום, בכל פעם שאני ארצה לערוך מסיבה! רק
תדעו לכם שאני עוזר לכם כי אני מתעב את דון רביולי, כי כשהיינו
ילדים הוא זרק עליי בוץ בארגז החול.

חוסה: וואי, תודה רבה לך, מר שערים! אז, איפה מר ח. פרטי?

ביל שערים: (מסמן בידו לעוזר שלו שיתקרב אליו, "לוחש" לו
באוזן)

העוזר: (צועק) מר ח. פרטי!!!!!!

ח. פרטי: (יוצא מהצד של הכיסא של ביל, שיכור) מה? מה? כל פעם
אתם קוראים לי לפתור תעלומות שיש להן פתרון דפוק, ובסוף שום
דבר לא יוצא לי מזה. הפעם חסר לך, (בזלזול) כבוד ראש העיר, שלא
יצא לי מזה כלום.

ביל שערים: (מסמן בידו השניה למזכירה שלו, "לוחש" לה באוזן)

המזכירה: אבל מר שערים, איך אני גם כותבת את כל מה שאנשים
אומרים וגם מכינה לך קפה וגם מזמינה את הרד הוט צ'ילי פפרז
להופעה וגם מקריאה למר ח. פרטי את כל מה שאנשים כבר אמרו?

ביל שערים: את מ-פו-ט-רת!

המזכירה: (נותנת בעצבים את הדפים שבמכונה לח. פרטי, לוקחת איתה
את המכונה ויוצאת)

ח. פרטי: (קורא מהר את מה "שכתוב", צוחק לעצמו ושם את הדפים
בידיים של ביל שערים)
הבנתי. ידעתי שהרבה לא יצא לי מזה. אבל מה לעשות, זה עדיף על
לשבת פה כל היום ולשתות. (חושב) בעצם, זה לא יותר עדיף על
לשתות, אבל אין לי ברירה. יאללה, בואו נמצא לכם את הגנב הזה
שלכם.

ביל שערים:  צאו לדרך, ואל תשכחו את ההסכם בינינו!

הלהקה: תודה מר ביל שערים!

                         סוף מערכה ג'

מערכה ד', תמונה 1:

הלהקה ו-ח. פרטי, אחר כך נכנסים הרביולים והשוטרים עם מחמוד
תשרקצף.

הלהקה ו-ח. פרטי יושבים ואוכלים בדרך חזרה לביתן של שמחה
ותקווה.
טוני: (ל- ח. פרטי) תגיד, ח. פרטי, אילו תעלומות פתרת בחייך,
בלי לפקשש?

ח. פרטי: אף פעם לא פקששתי, והיו המון תעלומות שפתרתי- תעלומת
הצבוע שנכנס לחווה והרג את כל התרנגולות, פרשת חונקי החתולים,
פרשת תולש הנוצות, פרשת רוצחי האוגרים, פרשת ווטרגייט...

עומאר: באמת?! אני לא מאמין! אתה זה שפתר את שערוריית רוצחי
האוגרים? IMPOSSIBLE!

חוסה: (מסתכל לכיוון השני של הבמה) שיט, הם מאחורנו! אני רואה
אותם! יאללה, בואו נארוז הכל ונאכל אחר כך אצל שמחה ותקווה.

אליהו: בואו נלך דרך ההרים, ככה יהיה להם פחות כוח לעקוב
אחרינו כי גם ככה הם כל הזמן רצים ואנחנו הולכים באיזי.

חוסה: או. קיי.


תמונה 2:

הלהקה ו- ח. פרטי, בלי טוני.

הלהקה מגיעה לכפר של שמחה ותקווה (שינוי תפאורה). מתלבטים אם
לישון אצלן או לא.

ח. פרטי: אם אתה רוצה את העזרה שלי, חוסה, אתה חייב להקשיב לי.
אין זמן לבלות עכשיו אצל הבנות האלה שלכן, לכן אנחנו באים
אליהן רק כדי לישון, לאכול, לאסוף מידע בכפר ולהמשיך לפי מה
שנגלה.

אליהו: אבל זה לא פייר! אני נורא ציפיתי חיכיתי לשוב לזרועותיה
הענוגות של שמחה'לה שלי...

ח. פרטי: מה לעשות, זה מה יש, אלא אם כן לא אכפת לך שהחבר שלך
טוני ייתפס ויוצא להורג על ידי מאפיונרים זועמים.

עומאר: אגב טוני, מישהו ראה אותו? הוא נעלם לנו!

חוסה: הו שיט! בפעם האחרונה שראיתי אותו הוא אמר לי שהוא רוצה
לעשות פיפי. הגיוני שהמאפיונרים כבר תפסו אותו עד עכשיו.

ח. פרטי: או. קיי, בכל אופן אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו
לגשת בכלל למאפיונרים ולדבר אתם על "להחליף שבויים" כי אין לנו
שבוי להחליף אתם! לפני שמחלצים את טוני, חייבים למצוא את
הגנב.

עומאר: (בפאניקה, מתחיל להירגע) או. קיי, או. קיי. אתה צודק.
אתה בטוח יודע מה אתה עושה. אתה זה שפתר את פרשת רוצחי
האוגרים. או. קיי.
הלהקה נכנסת לבית הגנב.

שמחה: אליהו, אהובי!!! כמה התגעגעתי אליך!

אליהו: וגם אני אליך, שמחה יונתי תמתי. מה חדש אצלך?

שמחה: מה כבר יכול להיות חדש, אהובי? משעמם לי. ומה חדש אצלך?
מצאתם את הגנב הזה שאתם מחפשים???

אליהו: עוד לא. וגם טוני נעלם לנו באמצע כל הבלגן. אנחנו
חייבים למצוא את גנב הקופסה מהר, ואת טוני לשחרר!

שמחה: נו, למה אתם מחכים? אני יודעת את מי אתם מחפשים!

אליהו: נו, יאללה, 'שפכי!

שמחה: זה ידיד של אבא שלי, מר טרומן. הוא ואבא שלי גדלו ביחד,
והם סומכים האחד על השני כמו  שביילין סומך על אבו עלי. מר
טרומן רוצה להרוס לאבא שלי הכל, אז הוא נתן קופסה ענקית לאבא
שלי, ואצלו בבית יש עוד קופסה כזאת בדיוק.

אליהו: טרומן בטח רצה שנתפוס את אבא שלך ונפספס אותו! ט-עות
גדולה בידו!

שמחה: כן, והקופסה הזאת- רק שתדע- בדקתי את זו שיש לאבא שלי
והיא מלאה בחול, ובדקתי את זו אצל מר טרומן והכל מלא במטבעות
זהב ישנים. הוא לא שומר על התיבה שלו כמו שצריך...

אליהו: (מחבק את שמחה) תודה לך אהובתי, שגילית לי את כל המידע
החשוב הזה. אני רץ לספר הכל ללהקה ול-ח. פרטי.

שמחה: רוץ, אליהו, רוץ! (אליהו יוצא) (מגחכת) אידיוט. אני אספר
על זה לאבא והוא בטוח יחזיר לי טובה בצורת ירושה גדולה ויפה
מהתיבה הזאת שלו כשהוא יכתוב את הצוואה שלו...

שמחה יוצאת, חוסה ותקווה נכנסים:

תקווה: הו, חוסה! כמה התגעגעתי!

חוסה: גם אני התגעגעתי אליך! איך הכל התחיל להשתבש מהרגע
שעזבתי אותך!

שמחה: נו, הצלחתם באמת למצוא משהו? כי יש לי מידע שיכול לעזור
לך, אולי.

חוסה: לא, לא גילינו כלום. מה יש לך לספר לי?

שמחה: בעלי הוא הגנב! יש לו תיבה מלאה במטבעות זהב ישנים,
שפתאום בשבוע האחרון הופיעה אצלו. אתמול בלילה הוא יצא איתה
מהבית והיום בבוקר כבר לא ראיתי אותה. אתה חייב להאמין לי! אל
תאמינו למילה ממה שהבת נחש הזאת שלי אומרת! היא מוכנה לעשות
הכל בשביל לקבל ירושה יפה מאבא שלה, ולא להשאיר כלום לאימא
שלה!

חוסה: אני מאמין לך.  אני הולך להזהיר את כולם. אני אחזור
אליך. ("נשיקה")

                                        סוף מערכה ד'


מערכה ה' תמונה 1:

חוסה ואליהו יושבים ליד שולחן, מדברים.

אליהו: חוסה, אתה מנסה לומר לי לא להאמין לבחורה היחידה שאי
פעם אהבתי (חוסה מסתכל עליו במבט של "בחייך, על מי אתה עובד?")
טוב, הבחורה שאני הכי אוהב עכשיו?

חוסה: אליהו, שנינו התחלנו ביחד להתאהב בתקווה ובשמחה. גם אני
לא יכול להגיד שבמאה אחוז אני יכול לסמוך על תקווה יותר משאני
יכול לסמוך על שמחה. האופציה היחידה שיש לשנינו כדי לא להסתבך
עם סיכון לאבד אחת מהן ובו זמנית לא להסתבך עם איבוד טוני
ואיבוד הגנב, היא שנעשה הח-ל-פות- אתה תבדוק את מה שתקווה אמרה
ואני אבדוק את מה ששמחה אמרה, ונראה מה יצא לנו מזה.

אליהו: או. קיי, אני מסכים. אבל, אתה לא חושב שאנחנו צריכים
לדבר על זה עם עומאר ועם ח. פרטי?

חוסה: לא, הם באמצע משחק נינטנדו, אי אפשר להפריע להם, מסוכן
מדי. אנחנו יכולים לעשות את זה לבד, ואח"כ נספר להם. אתה יודע
מה? לך תזרז אותם!

אליהו: אבל... (חוסה תוקע בו עיניים) (יוצא)

חוסה: מה יהיה הסוף? תקווה או שמחה? (יוצא)

תמונה 1 וחצי:

חוסה, אליהו, עומאר ו-ח. פרטי נכנסים.

ח. פרטי: טוב, נתפצל לפי מה שסיכמתם: אני אלך עם אליהו לבית של
תקווה לבדוק אם מה שהיא אמרה זה נכון, ואתם- עומאר וחוסה, תלכו
לבדוק את הבית של טרומן.
ניפגש פה תוך 10 דקות.


תמונה 2:

משפ' רביולי עם השוטר מומו, עוזריו וטוני, קשור לכיסא.

כולם נמצאים בבית רביולי.

פטריציה: איזה כיף! אם הלהקה הזאת לא תמסור לנו את הזהב תוך
שעתיים, נהרוג את טוני, ונכריז שהוא זה שלקח את המטבעות.

רביולי: אבל מה יצא לנו מלהרוג אותו? ככה לא נדע לעולם איפה
הזהב!

פטי: אבא, אבא, אני רוצה לענות אותו ולהוציא ממנו את התשובה!

רביולי: תעשי מה שבא לך. נענה אותו, אם לא נקבל תשובה, נהרוג
אותו. אם נקבל חצי תשובה, נהרוג אותו. אם נקבל את התשובה
הנכונה- נהרוג אותו.

פטריציה: יופי, פטריציו. ככה תראה כבר את הדם שכל כך חיכית
לו...

פטי: (מתקרבת לטוני הקשור לכיסא) נכון שאתה אוהב אותי? נכון?
נכון? נכון שאתה תתחתן איתי כשאני אוציא אותך מכאן?

רביולי: (לפטריציה) תראי איך הבת שלנו מענה אותו יופי- יופי.
כמו שאבא לימד אותה...

טוני: תוציאי אותי מכאן, פטי, ואני אהיה שלך.

פטי: טוב, אבל קודם אבא שלי רוצה לדעת מה אתה יודע על התיבה.

טוני: אני רק יודע שזה לא אף אחד מהלהקה שלי שלקח לכם אותה,
ובטח לא אני. ארבעתנו ראינו כשברחנו מכאן את הגנב האמיתי לוקח
אתו קופסה ענקית. זאת בטח הקופסה שאתם מחפשים, ולכן החברים שלי
עכשיו עסוקים בלמצוא את הגנב במקום להיות עסוקים בלחלץ אותי
מכאן...

רביולי: זאת רק חצי תשובה! תמשיכי להוציא את זה, פטי.


מערכה ו', תמונה 1:

חוסה, אליהו וטרומן.

טרומן: תראו, כל מה שאני יודע זה שהמפלצת הזאת שמחה רודפת אותי
מאז שהיא בת 0, כי היא בת של אפס שחייבת לדאוג לעצמה למקור
מימון כלשהו לעתיד, רצוי כמה שיותר נכבד. לכן, היא אמרה ל...
איך אמרתם שקוראים לו? אליהו? כן, היא אמרה לו שאני גנבתי את
התיבה האמיתית כי היא יודעת שאני ואביה ביחסים כל כך טובים עד
כדי שהוא יוריש לי  ולמשפחתי במותו שליש מכל מה שהרוויח בחייו,
כולל התיבה.

עומאר: וכשהיא מאשימה אותך במקום את אביה היא מבטיחה לעצמה גם
את השליש של אימה בירושה, כי תקווה בטוח לא תגן על בעלה ותמכור
אותו, ואם הוא יגלה את זה הוא לא ייתן לה כלום בירושה.

חוסה: כן, אליהו שלנו התאהב בלארה קרופט אמיתית. מפני זה אי
אפשר להגן עליו, רק להגיד "מה שיהיה יהיה" ולתת לו להבין לבד
שטעה בה. טוב, אין לנו זמן לדבר. חייבים לעוף מכאן. בוא,
עומאר. תודה רבה לך, מר טרומן.

טרומן: ניפגש רק בשמחות, חוסה.

תמונה 2:

חוסה, אליהו, עומאר ו-ח. פרטי.

ח. פרטי: כולנו הגענו למסקנה שהאבא הוא הגנב ולא מר טרומן.
מצאנו סימני רטיבות של התיבה בגלל הגשם בליל במסיבה ליד המחסן
בביתן של שמחה ותקווה, ואתם שמעתם עדות מרשיעה ביותר מפיו של
טרומן.

אליהו: אבל אתם- חוסה ועומאר- לא יודעים עדיין שהגנב התאבד,
כנראה בגלל הריב האחרון שהיה לו עם תקווה על נושא המאהבים שלה.
לכן, אי אפשר לדעת איפה האוצר.

עומאר: מה? אז טוני עלול למות?! הרי לא יהיה לנו מישהו לתת
למאפיונר הזה רביולי, וכבר שמעתם אותו צועק בסצינה הקודמת- הוא
רוצה לראות דם!!!

חוסה: טוב. הדבר האחרון שיש לנו לעשות זה לתפוס את שמחה ולקחת
אותה לרביולי שיתחקר אותה כמה שבא לו וככה נשחרר את טוני.

אליהו: באמת שמגיע לה, אחרי שהיא שיקרה לי ככה... (פורץ בבכי,
האחרים שולפים לו טישו)

תמונה 3:

כל השחקנים חוץ מ: ביל שערים, עוזריו, שמחה ומר טרומן, נכנסים
לבמה.

הבית של רביולי.

פטריציה: יש! ידעתי שהם יגיעו! רביולי, אני מתגרשת ממך ולוקחת
הכל- כמו שאומרים: "חצי בחצי!"

עומאר: (מתלהב ממנה) האם תינשאי לי, דונה פטריציה?

פטריציה: בטח, עומאר. עדיף על הלוציפר אוהב הדם הזה...

פטי: (לטוני) אתה רואה? הצליחו לשחרר אותך בסוף. אבל אתה לא
חוזר בך ממה שהבטחת לי, נכון? אתה מתחתן איתי, נכון? נכון?
נכון?

טוני: לא, אני לא חוזר בי. הבטחתי, ולכן אקיים!

חוסה: (הולך לכיוון תקווה שעומדת בצד השני של הבמה) את יודעת,
הגעתי למסקנה שאני יכול לסמוך עליך. תקווה, רוצה שנתחתן?

תקווה: אין דבר שאני רוצה יותר, חבית סוכר שכמותך...

אליהו: (רץ לפני הזוגות ופונה לקהל) רגע, רגע, ומה אתי?

מומו: האם תינשא לי, אליהו?

אליהו: אם אין ברירה... (מומו לוקח את אליהו על הידיים למאחורי
הקלעים, כולם יוצאים עם הזוג שלהם)

קטע סיום:

כל הקבוצה עומדת מאחורי הוילון, חוץ מהשחקנים שעומדים לפניו,
ומסתכלים לתוך התיבה הגדולה שגבה מופנה אל הקהל:

רביולי: היי, לאן נעלמו (מס' האנשים בעדן) % מהזהב?
מומו: בטח מס הכנסה לקחו את זה...
פטי: הגיוני, אבל לא... אני אומרת שזה בטח מתחבא פה באזור...

מומו: בואו נבדוק!

נפתח הוילון, כולם יוצאים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פיצה מזמינים
בצהריים

האנציקלופדיה
בליטניקה


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/1/02 23:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר אלוני

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה