לילה שקט ומלא כוכבים
חברים נעלמים
ואתה כאן, וכ"כ רחוק...
ואתה שם, אם אני רק אצליח להגדיר שם- וכ"כ קרוב.
מין שקט, שבשעות מסוימות- מטריף את הנשמה
מין שעות כאלו- שאתה מרגיש כמה אתה בודד...
וכמה אתה צריך אהבה.
עוד יום נסגר, עבר, וכלום לא השתנה.
נשארת לבד, רק אתה ועצמך.
הבדידות היא החברה הכי טובה שלך...
והכאב כבר חלק ממך.
הבוקר שעולה חונק את הרגש.
מנקה את הנפש.
נפתח יום חדש, והמציאות - היא אותה מציאות שכ"כ מוכרת לך.
לאט לאט, נהיה אור.
והכל כ"כ יפה...
המעבר בין הלילה לבוקר.
בין החושך לאור.
ואיפה אתה?
איפה אני אמצא אותך?
ואתה בכלל לא יודע כמה אני צריכה אותך
וככה נסגר לו לילה שקט ומלא כוכבים.
והחברים... עדיין נעלמים. וגם אתה.