|
אני מטיל מטבע באגם
ורואה כיצד עולם מופיע ועולם נעלם
ואני בוחר לי מציאות הפוכה
לחיות בה
ואני נותן לתמימות לשוט בקצף הלבן
ומדמיין לי ספינה ענקית אשר
טומנת בתוכה חיי נצח.
ובמים הדגים מתלחששים, לועגים:
"אוכל, אוכל, אוכל..." |
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.