כוכב נופל במדרון תלול,
בחוץ זוהר ובפנים חלול,
נופל, נופל ולא פוגע,
היכן הסוף? הוא לא יודע,
מחפש נואשות משהו לאחוז,
מנסה מתוכו לאזור קצת עוז,
ממשיך ליפול ללא נודע,
מקבל סטירות ואומר תודה.

נופל, נופל, לעבר כלום,
שוקע אל תוך השיעמום,
נופל, נוחת, נוחת ולא קם,
שוכב על הארץ שותת דם,
ואיש לא בא, ואיש לא שואל:
"איך כוכב כזה נופל??"
שוכב על הארץ מת,
אך עדיין לא מוצא את האמת,
מאותו כוכב שום דבר לא ישאר,
לנצח ישן, לעולם לא יהיה ער,
כוכב נופל, בלילה השחור,
כוכב בודד שמשתוקק לאור...