חן שזר / ריחו |
דוהה חרישית ונעלם,
בין קפלי זיכרון וערגה,
כבר לא מוצאת אותך.
הריח שפעם היה
איננו יותר בין קפלי מיטתה
לשווא נחפש אותו בשקיקה
כששקט עוטף את גופה הלבן
בשנתה.
הופך מוחשי
בין שלוש וחמש ושלושים.
כשחלום מעירה
משינה עמוקה,
בקיעים מתגלים
בחזית השמורה,
לשווא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|