"באמת שלא התכוונתי" , אמרתי לה . נימה של צער נכרכה סביב קולי
. ידעתי שבקשת סליחה זו היא בגדר התחנפות בלבד . ידעתי שיסלחו
לי , זה היה רק למען הפרוטוקול . בקשת הסליחה שלי ממישהי ,
יקרה , שפגעתי בה . באמת יפה מצידי , חשבתי וכך גם היא . הייתי
מרוצה מעצמי עד הגג . הלכתי בגאווה מוגזמת ברחוב , בגו ישר
ומורם . הלכתי , אנשים התפלאו כיצד הדבר , אנשים ניסו לחקות
ומצאו אותי כמודל לחיקוי . ניסו והלכו עימי , ניסו וכשלו .
אחרי הכל גאווה כמו שלא היא על טיבעית ושונה , כזו לא תמצאו
בשום מקום ביקום כולו. בגאווה זו הלכתי ברחוב שנים רבות ,
הלכתי וחזרתי שנים באותו רחוב בגאווה , אנשים החלו לשאול אותי
שאלות ולהשתמש בי כמורת דרך . הרגשה שכזאת לא הרגשתי מעולם ,
עליונות נדירה על פני האדמה . הלכתי כה וכה ולא מצאתי אדם
שעליונות כזו שוכנת גם בו . הלכתי וחיפשתי ועם השנים הגעתי
למחוזות רחוקים , אך לשווא . לא מצאתי עליון כמוני . לעולם לא
מצאתי עליון כמוני . מצאתי את מותי בגיל שמונים ושבע ועשרה
חודשים ויום לבד , אבל עליונה וגאה מתמיד , ובודדה מתמיד .