ארבעה עלים, נושאת
הרוח הגדולה
בחיקה.
את פזית, סילביה, פושקין
ואותי.

בסערה אדירה הגיעה
הרוח, הרסה הכל תלשה
בפראות עלים
רכים הותירה
חורבן.

הכאב שבאובדן.

ארבעה עלים תלושים, נישאים
על כיתפי הרוח הגדולה, פגועים
ושרוטים וכואבים, מבקשים
פיסת קרקע יציבה, מבקשים
שקט, מבקשים מעט
שקט.

היו היו ארבעה
עלים, חיו באושר
ובשלווה, אור השמש
זורח ממעל וציפורים
צוחקות משיקות כנפיהן
ביינותם,
בא הרוח הגדול,
ניתק אושר, ניתק
אהבה, ניתק עלים
ארבעה.

הותיר חורבן.