על מה אני בוכה?
זה הכל באשמתך
חשבתי שאתה רוצה לאהוב
אך אותי היית צריך
בשביל לכתוב?!?
יצרת על הדף אשלייה ורודה
ממני עשית מלאך,
האישה המושלמת והכנועה.

אותי סשירייך תיארת באופן כה אומנותי
נבונה ומושכת עם אופי זנותי
בשבילך, סקסאופיל
עוד פנטיזה רטובה
מתמסרת בקלות בשביל קצת אהבה.
ואני אפילו בשירייך בוכה,
רק סובלת כשאני לצידך,
אז בעצם,

על מה אני בוכה?
זה הכל באשמתך!
בפרי עטך גרמת לי להתאהב
והלכתי בעקבות פעימותיו של הלב.
אבל לי זה אסור,
זה כשמש ברור,
אני רק עוד אישה ערומה לציור,
מאלפי בנות שעוברות מהשירים למיטה,
ואני חשבתי בתמימות שאני היחידה.