|
יקירי היחיד
אם הייתי יכולה
לרגע אחד, להניח בצד
את כל הקשקושים של האיפוק
של הבגדים המוקפדים והאיפור
ולהביט בעיניך הטובות
כשאני במחשבות
של טרנינג ונעלי בית
הייתי מחייכת אילך חיוכים
מקשטת אותם פניני דמעות
לוקחת את כף ידך הגדולה
מניחה אותה על ליבי
ומהסה אותך
אומרת :
"הקשב"
"כך נשמעת
אהבתי לכבודך"
הוקרא בערבמה 30 |
|
|
בכל רגע שאתם
קוראים את זה,
תאים בגוף שלכם
מתחלקים, גדלים,
מתים ונולדים
חדשים.
חוץ מתאי מוח.
הם רק מתים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.