טיטי טובולינה / רקיע לא ממוספר |
אתמול הוא
אמר לי מילים כאלו
נפלאות של כמיהה
שלא ממש זכרתי
איפה נמצאות הידיים והרגליים שלי,
ולרגע נפלא אחד הייתי
ברקיע הלא ממוספר
הזה של האושר,
כשאני ממריאה לרגע
לענן הרכות התום והאהבה הנקייה הזו
ואני כל כך יפה והוא כל כך אוהב,
ושנינו מחייכים כל כך זו לזה,
והעיניים שלנו אומרות שירת שיתוף,
והעולם והבליו רחוקים קטנים וחסרי משמעות,
זה היה כל כך יפה המילים שהוא אמר,
התשוקה הזו שהוא לחש לי.
אנחנו חכמים במילים
במציאות אנחנו
שתיקה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|