בכית, צעקת,
דיברת, שתקת.
ועל העצב- בתוכך שמרת.

הלכת, ברחת,
זכרת, שכחת.
והיית מבולבלת- מכאב צרחת.

את בוכה, צוחקת,
מסדרת, הופכת.
וקשה לך- מהכאב את רוצה ללכת.

התייאשת, מחית,
על העצב כיסית.
והצגה העמדת בפני כולם, לפחות ניסית.

את שמחה, מקווה,
רגועה ושלווה.
חלומך התגשם, את כבר לא חלשה.

התייאשת, קיווית,
לשמוח רצית.
ירדת וירדת, ובסוף עלית.

הסיפור שלך יגמר בטוב,
ככה את מקווה ומאמינה גם לרוב.
אבל אל תקווי יותר מידי,
היזהרי לקבוע- ותמיד תסיימי באולי.