במרומי המגדל
הפתוח
בקצה המעלות
מנגד לאופקים
הפרוצים
על סף הרוח
ממעל
אך פעמונים
נכספים

רגע רוח מהתל בחבל
ומשק גביעי כסף
ממלא אחו האוויר
עדר תועים פועה
ומשתיק הלמות
פעמון חירותי

משב קל
במאזני הרוח
מפר איזון
צליליו
וכוונון עדין

מגע על
  סף מטלטל
ומפעים
              ומחסיר
פעימת סרק ענבל
ופסק
שלא כדין

רגע מה שווא
ופתע יכני
רוח קרעים
שובע גבהים
ואך זיז בטוח
אחפש לעצמי.